קבוצת הארמיות ה-21 הייתה אחת מקבוצות הארמיות החשובות ביותר של בעלות הברית בחזית המערבית במלחמת העולם השנייה. קבוצת הארמיות הורכבה בעיקר מיחידות בריטיות וקנדיות. היא הוקמה בלונדון ביולי 1943, והייתה כפופה למפקדה העליונה של חיל המשלוח של בעלות הברית, אשר בראשה עמד גנרל דווייט אייזנהאואר. קבוצת הארמיות ה-21 השתתפה בפלישה לנורמנדי ביוני 1944, ולאחר מכן פעלה במערב צרפת, לוקסמבורג, בלגיה, הולנד וגרמניה עד תום המלחמה באירופה. עם סיום המלחמה שמה שונה לארמייה הבריטית של הריין (British Army of the Rhine).
היסטוריה
בתחילתה של הפלישה לנורמנדי (מבצע אוברלורד), פיקדה קבוצת הארמיות ה-21 תחת ברנרד מונטגומרי על כלל כוחות הקרקע של בעלות הברית. לאחר שקבוצת הארמיות ה-12 האמריקאית הוקמה ביולי 1944, מעט אחרי הפלישה, הורכבה קבוצת הארמיות ה-21 רק מהארמייה הבריטית השנייה ומהארמייה הקנדית הראשונה, שנשארו מרכיביה העיקרים עד לסיום המלחמה.
לאחר הצלחת מבצע דרגון באוגוסט 1944 - נחיתת קבוצת הארמיות ה-6 בדרומה של צרפת - היוותה קבוצת הארמיות ה-21 את אגף שמאל של מערך בעלות הברית במערב. היא הייתה אחראית לאבטחת הנמלים שבהם הייתה תלויה האספקה של בעלות הברית, ולהשמדתם של אתרי השיגור של טילי ה-V-1 וה-V-2 לאורך חופי מערב צרפת ובלגיה. בספטמבר 1944 השתתפה קבוצת הארמיות ה-21 במבצע מרקט גארדן הכושל, ולאחר מכן בקרב הבליטה בדצמבר 1944, אז צוותו לה שתי ארמיות אמריקאיות (התשיעית והראשונה). ב-1945 השתתפה בחציית הריין ובכיתור חבל הרוהר.
