האזור שנחשב היום לברזיל נתגלה על ידי הפורטוגלים כבר בשנת 1500, אך חוץ מאזור עיר הבירה החדשה' סלבדור' האזור נותר לא חקור למשך חצי מאה. ב-1 בנובמבר1555 סגן אדמירל צרפתי הוגנוטי בשם ניקולא דוראן דה ויגניון, שעמד בראש צי קטן של שתי ספינות ו-600 חיילים ומתיישבים הוגונוטים, השתלט על האי הקטן סריגיפ, שנמצא מול חופי ריו דה ז'ניירו של היום, ובנה שם מבצר בשם "פור קוליני", על שם גאספאר דה קוליני השני, אדמירל צרפתי שתמך במשלחת על מנת להגן על הדת ההוגונוטית.
ויגניון חיזק את כוחו באזור על ידי כריתת ברית עם השבטים המקומיים באזור, שנלחמו באותה התקופה נגד הפורטוגלים. הוא הרחיב את המושבה הקטנה על ידי הבאת מתיישבים נוספים ב-1556, שכללו בעיקר קלביניסטיםשווייצרים מז'נבה, אולם גל שני זה של מתיישבים כלל גם צרפתים קתולים, והמתח שנוצר בין שתי האמונות גרם לויגניון לעזוב לצרפת בשנת 1558.
בשנת 1560 המושל הכללי החדש של ברזיל קיבל הוראה מהממשלה הפורטוגלית לגרש את הצרפתים מהאזור. בעזרת 26 ספינות מלחמה ו-2000 חיילים הוא תקף והחריב את המבצר בתוך שלושה ימים, אך לא הצליח לתפוס את המתיישבים והחיילים הצרפתים שכן הם ברחו אל היבשת בעזרת הילידים, שם הם המשיכו לעבוד ולחיות.
בשנת 1565 מושל ברזיל הורה לאחיינו לאסוף מחדש צבא על מנת לתקוף את הצרפתים. החיילים הקימו את בסיסם ב-1 במרץ 1565, ובכך ייסדו את העיר ריו דה ז'ניירו. המתיישבים הצרפתים הובסו לבסוף בשנת 1567, וגורשו לצמיתות מברזיל.