צפון תל אביב, בהתייחסות לצפון העיר תל אביב, הוא מושג בעל פרשנויות שונות, הן כמושג גאוגרפי והן כחברתי, אשר גם השתנה לאורך ההיסטוריה:
בשנות ה-30 של המאה ה-20, כאשר תל אביב התרחבה צפונה במסגרת תוכנית גדס צפון העיר היה האזור המכונה כיום "רובע מרכז העיר" המוגדר כשטח שמצפון לשדרות בן ציון ועד שדרות בן-גוריון (שדרות קק"ל דאז). אזור זה יושב על ידי אוכלוסייה בורגנית אמידה יותר שהגיעה בעליות הרביעית והחמישית כמו גם הרצועה המקבילה לים שלאורך צפון הרחובות בן-יהודה ודיזנגוף שיושבו בהדרגה. העיר המשיכה להתפתח מאוחר יותר גם עד נחל הירקון. כל אזור זה זכה לכינוי "צפון העיר" ומאוחר יותר "הצפון הישן". שכונת "הצפון הישן" מוגדרת כיום כגוש שבין שדרות בן-גוריון ורחוב הירקון וממערב לרחוב אבן גבירול.
שכונות עבר הירקון הן השכונות הצפוניות ביותר בעיר ובאופן יחסי חדשות יותר אף על פי שחלקן החלו להיבנות כבר בשנות ה-50. המושג "צפון תל אביב" יכול להתייחס גם לשכונות אלה אולם "הצפון החדש" מתייחס לגוש הדרומי יותר כאמור.
הביטוי "צפוני"[1] או "צפונבון" בלעג, ככינוי לאדם עשיר ומפונק ובעל סטיגמה חברתית מסוימת, עשוי להתייחס לכל אחת מהגדרות אלה של צפון תל אביב לאורך ההיסטוריה. הכינוי קיבל משמעות ברורה יותר במסגרת תוכנית האינטגרציה בחינוך שהפעילה עיריית תל אביב.