צביה גרוס (נולדה בגרמניה ב-5 בנובמבר 1938) היא עורכת דין ישראלית, שהייתה היועצת המשפטית של מערכת הביטחון הישראלית במשך 12 שנה. זוכת אות "נשים במשפט" על תרומתה רבת ההשפעה על מערכת הביטחון.[1][2] קידמה והובילה חקיקת חוקים ביטחוניים רבים.
ביוגרפיה
גרוס נולדה בברלין, שבגרמניה ועלתה עם משפחתה לארץ ישראל במאי 1939, באחת הספינות האחרונות שעזבו את גרמניה לפני מלחמת העולם השנייה.
אביה חיים-דב (ערמון) קסטנבאום[3] הקים את חוג הרמב"ם[4] בתל אביב, אמה שושנה הייתה עובדת סוציאלית.
למדה לתואר ראשון בספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבדה כמורה בתיכון לספרות והיסטוריה. לאחר תקופה קצרה פנתה גרוס ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ולאחר התנסות קצרה כעורכת דין פרטית במשרד עם שותפה ללימודי המשפטים עמי גניגר[5] ובמשרד גרוס היא הצטרפה בשנת 1982 למחלקה המשפטית של משרד הביטחון ועבדה שם כ-25 שנה. בין השנים 1995 ל-2007 כיהנה כיועצת המשפטית למערכת הביטחון.
במשרד הביטחון
במסגרת תפקידיה במשרד הביטחון ייעצה גרוס לשרי הביטחון, מנכ"לי משרד הביטחון וכלל המערכת הביטחונית בסוגיות חוקתיות-מנהלתיות, מסחריות-כלכליות ובינלאומיות. כחלק מעבודתה היא עמלה על שמירת האיזון בין זכויות אדם לבין הלחימה בטרור, עבדה רבות מול התעשיות הביטחוניות, והייתה חברה מובילה בצוותים הבין-משרדיים להפיכת תע"ש ורפאל מיחידות סמך של משרד הביטחון לחברות ממשלתיות.[6][7]
גרוס הייתה מעורבת בפתירת המשבר הביטחוני החריף בין ישראל לארצות הברית בשנת 2005 סביב מכירת מטוסים ללא טייס לסין. המחלוקת פרצה סביב מכירת מל"טים לסין ב-1999, לטענת ארצות הברית ללא ידיעתה. מה שהחל כמשבר אמון אישי הידרדר למשבר בין שתי המדינות שהוביל לסנקציות רבות כלפי ישראל. גרוס הייתה חברה מובילה במשלחת הישראלית למשא ומתן בין הפנטגון למשרד הביטחון.[8] גם אחרי תום כהונתה המשיכה להיות אשת הקשר עם ארצות הברית סביב משבר הנשק עם סין. על פעילותה במשבר הנשק היא זכתה לתודה אישית ממזכיר המדינה האמריקאי רמספלד.
כחלק מפתרון המשבר בין ישראל לארצות הברית הובילה גרוס את חקיקת חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני. לשם השלמת חוק זה כחוק מודרני העונה לדרישות משטרים/אמנות בינלאומיים, היא המשיכה בפעילותה מול הכנסת עד להשלמת חקיקה זו, גם לאחר פרישתה, זאת לבקשת מערכת הביטחון.[9]
כמו כן, ניסחה יחד עם שמואל אבן את ההצעה לחוק צה"ל במסגרת מחקרה במכון למחקרי ביטחון לאומי,[10] לקחה חלק בדיונים סביב התיקונים לחוק יסוד: הצבא,[11] בחקיקת חוק התאגידים הביטחוניים המיועד להגנה על אינטרסים ביטחוניים בתעשיות הביטחוניות[12] ועוד חוקים משמעותיים ורפורמטיביים רבים.
בשנת 2007 קיבלה מטעם לשכת עורכי הדין את "אות נשים במשפט" על תרומתה רבת ההשפעה על מערכת הביטחון בישראל.[6][13]
תפקידים נוספים
גרוס תרמה להיבטים ביטחוניים שונים בנוסף לתפקידה כיועצת המשפטית למערכת הביטחון:
חיים אישיים
גרוס מתגוררת בתל אביב, היא נשואה לפרופ' יוסף גרוס ואם לשלושה: רז, ורדית ואייל גרוס.
קישורים חיצוניים
- ראיון טלוויזיוני עם צביה גרוס
- צביה גרוס בהרצאה על היבטים חוקיים ביישום הגנת העורף בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי
- צביה גרוס, צביה גרוס | מיהו המפקד העליון, באתר הארץ, 8 בפברואר 2011
צביה גרוס, נשיא ארה”ב טועה, הוא כן שוטר, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2013- צביה גרוס, כן, אנחנו צריכים את אמריקה, באתר הארץ, 9 באפריל 2013
הערות שוליים
- ^ דו"ח פעילות לשכת עורכי הדין בישראל, סקירת המנכ"ל, 2007, עמ' 40
- ^ נועם שרביט, "סללנו את הדרך הראשונה והצלחנו", באתר גלובס, 29 במאי 2007
- ^ 2491 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
- ^ חיים דב ערמון, באתר geni_family_tree
- ^ הדר חורש, אתם שם, אני כאן, באתר הארץ, 22 בפברואר 2005
- ^ 1 2 נועם שרביט, "סללנו את הדרך הראשונה והצלחנו", באתר גלובס, 29 במאי 2007
- ^ https://web.archive.org/web/20200616211346/https://www.forumdvorah.org.il/experteng/Zvia-Gross
- ^ זאב שיף, מחריף המשבר הביטחוני עם ארה"ב: דורשת מישראל להגביר פיקוח על יצוא נשק ומחמירה את הסנקציות, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2005
- ^ אמיר בוחבוט, יוגבל הייצוא הביטחוני של כלי נשק, באתר nrg, 25 בדצמבר 2006
- ^ הצעה לחוק צה"ל, באתר inss.org.il, יוני 2008
- ^ פרוטוקול מספר 123, באתר main.knesset.gov.il
- ^ http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_ls_ptk_73703.doc
- ^ דו"ח פעילות לשכת עורכי הדין בישראל סקירת המנכ"ל, 2006-2007, באתר israelbar.org.il, אוקטובר 2007
- ^ יובל אזולאי, ועדת טישלר: להוריד את גיל הפרישה כדי ליצור "צבא צעיר", באתר גלובס, 19 באוגוסט 2012
- ^ צביה גרוס, אין לעורף מי שיגן עליו, באתר הארץ, 29 במאי 2013
- ^ זאב שיף, דו"ח ועדת מרידור: חשש שמדינות מזרח-תיכוניות יצטיידו בגרעין בעקבות איראן, באתר הארץ, 24 באפריל 2006
- ^ הרפורמה במערך המילואים - מסקנות והמלצות, באתר aka.idf.il, 2004(הקישור אינו פעיל)
- ^ הכוח והאדם, באתר ynet, 14 במאי 2010
- ^ אסדרת מקצועות הגנת הסייבר במדינת ישראל, באתר pmo.gov.il
- ^ נתי טוקר, מועצת העיתונות: "כלכליסט" לא הפר כללי אתיקה, אך לפי התקנון היה עליו לכבד אמברגו, באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2012
- ^ רפאל מערכות לחימה - דין וחשבון על חברות ממשלתיות, באתר www.mof.gov.il, 31/12/10
