צבי רוזן (1925–2014) היה פילוסוף ישראלי, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. היה מראשוני המרצים באוניברסיטה זו (עוד בימיה הראשונים באבו כביר). כיהן גם כראש החוג לפילוסופיה.[1]
ביוגרפיה
רוזן קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה ב-1957. הוא התמחה בפילוסופיה פוליטית וחברתית, ועסק גם בפילוסופיה של הדת ובתולדות הפילוסופיה. בין השאר לימד וכתב ספרים על קרל מרקס, ונחשב בעבר לאחד המומחים הגדולים בעולם למשנתו. כן כתב על פרידריך ניטשה, הרברט מרקוזה ואסכולת פרנקפורט (למשל תיאודור אדורנו). רוזן היה מרצה אורח קבוע באוניברסיטת גתה בפרנקפורט, ממנה יצאה אסכולת פרנקפורט, ועמיתם של הפילוסופים המובילים בעולם בתחום זה, כגון לשק קולקובסקי ויורגן הברמאס.
רוזן כתב אלפי מאמרים וספרים, בעברית ובגרמנית. ספריו תורגמו למספר שפות.
בשנת 2001 היה מועמד לפרס ישראל בתחום הפילוסופיה.
לקריאה נוספת
- צבי רוזן, עולמו הרוחני של קארל מארקס. רמת גן, 1965
- Zvi Rozen, Karl Marx and Bruno Bauer: Bruno Bauer's Influence on Marx' Thought, The Hague 1977.
קישורים חיצוניים
משה רונן, אחרי 80 שנה: הקרב על האבולוציה ממשיך, באתר ynet, 15 במרץ 2005
צבי רוזן (1925-2014), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
