צ'ארלס לם נולד בלונדון לאליזבת פילד וג'ון לם. הוא היה הצעיר מבין שלושת הילדים ששרדו מתוך שבעה[2]; ג'ון ג'וניר היה גדול ממנו ב-12 שנים, ומרי ב-10 שנים. אביו שימש כעורך דין באזור המשפטי של לונדון, דבר שאפשר לבנו לבלות שם את נעוריו. דמותו של אביו מעוצבת באחת המסות של לם. הוא למד ב-Christ Hospital (אנ') – שם הוא הכיר את קולרידג', עמו שמר על קשרים קרובים מאוד במהלך חייו.[3]
בשנת 1790 החל לעבוד כפקיד, ובשנים 1792–1825 עבד ב"חברת הודו המזרחית".
לם ואחותו כאחד סבלו מהפרעות נפשיות. במכתב ששלח בשנת 1795 לחברו קולרידג', הוא מספר לו על אשפוזו לתקופה קצרה בבית חולים פסיכיאטרי.[4] מחלתה של מארי הייתה דרסטית יותר, ובאחד מהתקפיה הפסיכוטיים היא הרגה את אמה, וצ'ארלס הוא זה שנאלץ להוציא את סכין המטבח מידה. הוא אשפז אותה במוסד פרטי באיזלינגטון וקיבל אחריות על הטיפול בה עד יום מותו, גם כשחזרה מחלתה.[5] תודות לו היא שוחררה מהמוסד ושניהם היו פעילים מאוד מבחינה חברתית בחוגים הספרותיים של לונדון. הם התגוררו באותו הבית וסלון ביתם הפך למעין מועדון חברתי של היוצרים הגדולים בספרות ובתיאטרון.
צ'ארלס לם נפטר בשנת 1834 מזיהום של חיידק סטרפטוקוקס בפניו כשהיה בן 59. מארי לם נפטרה כתריסר שנים אחריו.
יצירתו
"מסיפורי שייקספיר" מהד' חמישית. רק החל מהמהדורה השביעית החל להופיע גם שמה של מארי לם בשער
בשנת 1798 פרסם לם בשיתוף עם צ'ארלס לויד קובץ שירים בשם Blank Verse (חרוזים לבנים), ממנו זכור במיוחד The Old Familiar Faces (הפנים המוכרות משכבר). באותה שנה פרסם גם את יצירתו A Tale of Rosamund Gray, שמבוססת על חייו האישיים[6].
בראשית המאה ה-19 החל לם לעבוד בשיתוף פעולה עם אחותו, וב-1809 פרסמו צ'ארלס ומארי לם את Tales From Shakespear ("מסיפורי שייקספיר") שהודפס פעמים רבות מספור ויצא במהדורות שונות.[7] הספר כולל תקצירים בפרוזה אמנותית של כמה מהמחזות הידועים והאהובים ביותר של המחזאי ויליאם שייקספיר. הספר היה מיועד לכאורה לילדים אך נקרא גם על ידי מבוגרים. העבודה נחלקה בין האח ואחותו, כשצ'ארלס היה אחראי על מדור הטרגדיות, ואילו מארי, על הקומדיות.
לאחר מכן פרסם ספר ביקורות על מחזאים מתקופתו של שייקספיר, ובכך הוא תרם, לדעתו, לפרסום המחזות[6].
בשנת 1820 החל לפרסם מאמרים בכתב העת החדש London Magazine (מגזין לונדון) תחת השם Elia, ובכך מצא את ייעודו. הוא שילב בהם עובדות אוטוביוגרפיות עם סיפורים בדיוניים וכתב בצורה קריקטורית על הזרויות באנשים השונים. בשנת 1823 הוציא את ספרו: Essays of Elia, (חיבורים של אליה) ובשנת 1833 הוציא את החלק השני: The Last Essays of Elia (החיבורים האחרונים של אליה).
סגנונו של לם במאמרים אישי ומיוחד. החיבורים והמכתבים של לם מעלים לעיתים זכרונות ומכרים ישנים בהומור ולפעמים גם בפאתוס. הקלילות החיצונית כביכול שלהם טומנת בחובה את הביטוי לתנועה הרומנטית, לא פחות ממה שעשו זאת קולרידג' ווורדסוורת' בשיריהם. עיסוקו בעיר ובפרבריה מטרימים מבחינת הנושא את ספריו של צ'ארלס דיקנס.[8]
"מכתביו של לם אל גדולי הרוח של תקופתו הם מיצירות המופת של הספרות האנגלית בתחום זה"[6].
מבחר מיצירותיו
Blank Verse, poems, 1798
A Tale of Rosamund Gray, and Old Blind Margaret, 1798
John Woodvil, verse drama, 1802
Tales from Shakespeare, 1807
The Adventures of Ulysses, 1808
Specimens of English Dramatic Poets who Lived About the Time of Shakespeare, 1808
On the Tragedies of Shakespeare, 1811
Witches and Other Night Fears, 1821
The Pawnbroker's Daughter, 1825
Eliana, 1867
Essays of Elia, 1823
The Last Essays of Elia, 1833
תורגמו לעברית
צ'ארלס ומארי למב, מסיפורי שקספיר בתרגום אהרון אמיר במהדורות שונות
_title_page.jpg)
