ביוני 1983 הוא עבר לארסנל תמורת 800,000 לירות שטרלינג. הוא לא הגשים את הציפיות הרבות שתלו בו[1], וסגנון חייו בלונדון העסיק את הצהובונים פעמים רבות, ואף זיכה אותו בכינוי "צ'ארלי שמפניה"[2]; הוא הבקיע 11 שערים בלבד בעונתו הראשונה. בעונה שלאחר מכן הוא כמעט ולא הצליח להבקיע מעל 10 שערים[3]. למרות זאת הוא נבחר לשחקן השנה של האוהדים ב-1984. למרות שהבקיע את שני השערים בניצחון 2 - 1 על ליברפול בגמר גביע הליגה של 1987, הוא הפסיד את מקומו בהרכב לטובת אלן סמית' בתחילת עונת 1987/1988.
בסך הכל הוא הבקיע 54 שערים ב-184 משחקים עבור ארסנל לפני שהועבר לאברדין בינואר 1988 תמורת 400,000 לירות שטרלינג, שם הפגין יכולת יותר טובה ביחס לתקופה שבה שיחק בארסנל, וזכה שם בגביע הסקוטי ובגביע הליגה הסקוטי ב-1990. הוא חזר לסלטיק ב-1990, ובתום חמש עונות שבהן הבקיע שערים רבים הצטרף למועדון קלייד. הוא שיחק שם במשך עונה אחת, ובסופה הודיע על פרישתו מכדורגל.
ניקולאס ייצג את סקוטלנד בשישה משחקים של הנבחרת עד גיל 21 ובארבעה משחקים של נבחרת הנוער. הוא השתתף ב-20 משחקים של נבחרת סקוטלנד הבוגרת, והבקיע בהם חמישה שערים.
