|
ערך מחפש מקורות
|
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
|
ערך מחפש מקורות
|
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
פרשת וגנר (מגרמנית: Der Fall Wagner) הוא ספר פילוסופיה גרמני מאת פרידריך ניטשה, אשר פורסם לראשונה בשנת 1888. בספר ביקר ניטשה את המוזיקאי ריכרד וגנר והסביר כי בשל התקרבותו של ואגנר לפולקיזם ולאנטישמיות, הוא מכריז גט כריתות על המלחין (שנפטר כמה שנים קודם לכן). לדבריו של ניטשה, המוזיקה של וגנר הפסיקה להיות בעלת "השפעה פילוסופית", ובאופן אירוני מושווה לזו של ז'ורז' ביזה (שנחשבת לגרועה בעיני רבים) אמנם, ניטשה מתייחס לפרשת וגנר רק כתסמין של "מחלה כללית" הפושה לדבריו ברחבי אירופה, הלא היא מחלת הניהיליזם.
הדעה המוצגת בספר מנוגדת בתכלית להערצה הראשונית של ניטשה אל וגנר. בחלקו השני של הולדת הטרגדיה, הוא משבח את וגנר כמי שהצליח לייצר מוזיקה הפורצת את גבולות ההבנה האנליטית חסרת הרגש למוזיקה. התרחקותו של ניטשה מוגנר באה לידי ביטוי עוד לפני פרסום פרשת וגנר ובאחת היצירות האחרונות בחייו, "ניטשה נגד וגנר", הוא חוזר לעסוק בפרשה ומנסה להוכיח מתוך כתביו, כי עמדתו העקרונית לגבי מוזיקה נשארה עקבית ורק היחס הראשוני לוגנר היה מוטעה.
ראו גם
קישורים חיצוניים