הכומר פרנסיס בראון (באנגלית ; 26 בדצמבר 1849 – 16 באוקטובר 1916), היה חוקר שפות שמיות אמריקאי, נולד בהנובר(אנ'), ניו המפשייר.
אביו, סמואל גילמן בראון (1813–1885), היה נשיא מכללת המילטון(אנ') בין השנים 1867–1881. סבו, פרנסיס בראון, היה נשיא דארטמות' קולג' והיה מעורב בפסק דין קולג' דארטמות' נגד וודוארד.
פרנסיס למד באקדמיית פיליפס(אנ'), באנדובר(אנ') מסצ'וסטס עד 1866, בדארטמות' קולג' עד 1870 ובUnion Theological Seminary(אנ') עד שנת 1877, ולאחר מכן למד בברלין. בשנת 1879 התמנה כמרצה בפילולוגיה מקראית ב-Union Theological Seminary, בשנת 1881 כפרופסור חבר בתחום זה, ובשנת 1890 פרופסור לעברית ולשפות שמיות.
עבודותיו של בראון זיכו אותו בתואר דוקטור לתאולוגיה מאוניברסיטת גלאזגו (1901)[1], ול- Doctor Litterarum מאוניברסיטת אוקספורד[2], וכן "דוקטור לשם כבוד" מדארטמות' ומאוניברסיטת ייל. רוב פרסומיו היו בתחום הלשון והלקסיגרפיה בלבד.
עבודתו החשובה ביותר הייתה "מילון העברית המקראית" ( A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament ידוע כיום כ-Brown–Driver–Briggs,או BDB, בראון דרייוור ובריגס) שיצא בשנת 1906, עליו עבד יחד עם דרייבר ובריגז. מילון זה הרחיב את מילון העברית המקראית של גזניוס בתרגום לאנגלית של אדוארד רובינסון.
הוא תרם גם לאנציקלופדיה ביבליקה(אנ').
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Glasgow University jubilee". The Times (36481). London. 14 June 1901. p. 10.
- ^ "University intelligence". The Times (36487). London. 21 June 1901. p. 11.