גרובס נולד באזור באו שברובע הלונדוניטאוור האמלטס, אך כנער שיחק במועדון קורנארד דיאמונדס מהכפר גרייט קורנארד השוכן על הגבול בין סאפוק לאסקס. גרובס נבחן בוולבס בזמן שלמד בבית הספר, אך לבסוף חתם בקולצ'סטר יונייטד ב-1981. הוא חתם על חוזה המקצוען שנה אחת לאחר מכן, ובמשך ארבע השנים הבאות הבקיע 26 שערים ב-142 משחקים בקולצ'סטר.
הוא היה ידוע בשל משחקו הנלהב והשקעתו באימונים. גרובס פתח ברוב המשחקים של ארסנל בעונת 1987/1988, וסייע לתותחנים להעפיל בפעם השנייה ברציפות לגמר גביע הליגה לאחר שהבקיע את שער הניצחון בחצי הגמר מול אברטון. אמנם הוא השתתף ב-46 משחקים בכל המסגרות באותה עונה, אך זמן המשחק שלו הצטמצם בעקבות הגעתו של בריאן מרווד, ובעונת האליפות 1988/1989 הוא פתח בשישה משחקים בלבד ועלה כמחליף ב-15 נוספים.
הוא חזר להרכב למשך תקופה מסוימת בעונת 1989/1990 בעקבות פציעתו של מרווד. למרות זאת הוא השתתף במספיק משחקים בעונת 1990/1991 על מנת להיות זכאי לקבל את המדליה המוענקת לשחקני המועדון הזוכה, כאשר רוב הופעותיו היו כמחליף. ג'ורג' גרהאם החליט להנהיג סגנון משחק הגנתי, מה שצמצם את מספר המשחקים של גרובס עוד יותר, ובעונת 1992/1992 הוא השתתף ב-13 משחקים בלבד.
בסיום העונה הוא הועבר לסאות'המפטון תמורת 750,000 לירות שטרלינג, אך השתתף רק ב-15 משחקים במשך שנתיים. בגיל 28 הוא הודיע על פרישתו מכדורגל בעקבות שתי פציעות בגיד אכילס.
לאחר מכן הוא השתתף בארבעה משחקים במועדון החובבני דגנהאם אנד רדברידג' מהפוטבול קונפרנס, לפני שפרש סופית מכדורגל.
לאחר פרישתו הסופית הוא עבד כנציג מכירות בחברת פרמאפליי, המתכננת מגרשי משחקים עבור בתי ספר ומנוהלת על ידי פרנסיס לי ששיחק במנצ'סטר סיטי. הוא גם הופיע במדי ארסנל בטורניר הכדורגל "לונדון מאסטרס", ומדי פעם מופיע בטלוויזיה בתוכניות העוסקות בספורט.
מעמדו בקרב האוהדים
גרובס נחשב לשחקן פופולרי מאוד בקרב אוהדי ארסנל, שאף חיברו עליו את השיר "We all live in a Perry Groves World" לפי המנגינה של השיר "Yellow Submarine" מאת הביטלס. באוקטובר 2006 הוא פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, הנקראת "We All Live In A Perry Groves World" (ISBN 1-84454-319-6). בעקבות הוצאת הספר החל קמפיין של האוהדים למען רכישת הספר, כיוון שבאותה תקופה יצאה לאור גם האוטוביוגרפיה של שחקן ארסנל לשעבר אשלי קול ("My Defence"). ספרו של גרובס נמכר ביותר עותקים בהשוואה לזה של קול, ואף ביותר עותקים מהאוטוביוגרפיות של שחקנים ידועים אחרים כגון פרנק למפארד וריו פרדיננד[1].
לקריאה נוספת
טוני מתיוס, WHO'S WHO OF ARSENAL (עמודים 120 - 121), מיינסטרים, 2007 (ISBN 1-84596-232-X)
