פקטור X
F10 |
---|
| מבנים זמינים |
---|
בנק מידע החלבונים | חיפוש אורתולוגים: PDBe RCSB |
---|
רשימת מבנים |
---|
1C5M, 1EZQ, 1F0R, 1F0S, 1FAX, 1FJS, 1G2L, 1G2M, 1HCG, 1IOE, 1IQE, 1IQF, 1IQG, 1IQH, 1IQI, 1IQJ, 1IQK, 1IQL, 1IQM, 1IQN, 1KSN, 1LPG, 1LPK, 1LPZ, 1LQD, 1MQ5, 1MQ6, 1NFU, 1NFW, 1NFX, 1NFY, 1P0S, 1V3X, 1WU1, 1XKA, 1XKB, 1Z6E, 2BMG, 2BOH, 2BOK, 2BQ6, 2BQ7, 2BQW, 2CJI, 2D1J, 2EI6, 2EI7, 2EI8, 2FZZ, 2G00, 2GD4, 2H9E, 2J2U, 2J34, 2J38, 2J4I, 2J94, 2J95, 2JKH, 2P16, 2P3F, 2P3T, 2P3U, 2P93, 2P94, 2P95, 2PHB, 2PR3, 2Q1J, 2RA0, 2UWL, 2UWO, 2UWP, 2VH0, 2VH6, 2VVC, 2VVU, 2VVV, 2VWL, 2VWM, 2VWN, 2VWO, 2W26, 2W3I, 2W3K, 2WYG, 2WYJ, 2XBV, 2XBW, 2XBX, 2XBY, 2XC0, 2XC4, 2XC5, 2Y5F, 2Y5G, 2Y5H, 2Y7X, 2Y7Z, 2Y80, 2Y81, 2Y82, 3CEN, 3CS7, 3ENS, 3FFG, 3HPT, 3IIT, 3K9X, 3KL6, 3Q3K, 3SW2, 3TK5, 3TK6, 4A7I, 3KQB, 3KQC, 3KQD, 3KQE, 3LIW, 3M36, 3M37, 4BTI, 4BTT, 4BTU, 4Y6D, 4Y71, 4Y76, 4Y79, 4Y7A, 4Y7B, 4ZHA, 4ZH8, 5K0H |
|
| מזהים |
---|
שמות נוספים | F10, FX, FXA, coagulation factor X |
---|
מזהים חיצוניים | OMIM: 613872 MGI: 103107 HomoloGene: 30976 GeneCards: F10 |
---|
מיקום הגן (בעכבר) |
---|
| כרומוזום | כרומוזום 8 (בעכבר)[1] |
---|
| עמדה | 8 A1.1|8 5.73 cM | התחלה | 13,087,308 bp[1] |
---|
סוף | 13,106,676 bp[1] |
---|
| | | אורתולוגים |
---|
מינים | אדם | עכבר |
---|
Entrez | | |
---|
Ensembl | | |
---|
UniProt | | |
---|
RefSeq (mRNA) | | |
---|
RefSeq (חלבון) | | |
---|
מיקום (UCSC) | n/a | Chr 8: 13.09 – 13.11 Mb |
---|
חיפוש PubMed | [2] | [3] |
---|
ויקינתונים | |
פקטור X (10), הידוע גם באפונים פקטור סטיוארט-פראוור (Stuart-Prower factor) או בשם תרומבוקינאז, הוא אנזים המשתתף בתהליך קרישת דם, השייך למשפחת סרין אנדופפטידאז. פקטור X מסונתז בכבד ותלוי בוויטמין K לצורך היווצרותו. זמן מחצית החיים שלו נעה בין 40–45 שעות.
פקטור X הופך לפקטור הפעיל Xa על ידי פקטור IX (יחד עם קו-פקטור VIII) או על ידי פקטור VII (יחד עם הקו-פקטור tissue factor), ולכן הוא הפקטור הראשון במסלול הסופי המשותף (final common pathway) של חלבוני הקרישה. הפקטור הפעיל Xa הופך פרותרומבין לטרומבין יחד עם קו-פקטור V.
אנטיטרומבין וכן protein Z inhibitor (PZI) גורמים לאינהיביציה (עיכוב) של פקטור זה.
מחסור בפקטור X הוא תופעה נדירה (בערך שני מקרים למיליון לידות), שהתופעות הקליניות המאפיינות אותה הן דימומים מהאף, דימום מפרקי וכן דימום במערכת העיכול.
בנוסף לכך, יש מחלות מסוימות שבהן עשויות להיות רמות נמוכות של פקטור X, כגון עמילואידוזיס, וזאת כתוצאה מספיגה מוגברת שלו לתוך סיביות העמילואיד. בנוסף, מחסור בוויטמין K או טיפול בקומדין יביאו להיווצרות פקטור X שאינו פעיל.
הערות שוליים
|
|