פסקל ברוקנר (Pascal Bruckner) (נולד ב-15 בדצמבר 1948 בפריז) הוא סופר ומסאי צרפתי. בצרפת הוא אחד מנציגי הפילוסופים החדשים (אנ') לצד ברנאר-אנרי לוי, אלן פינקלקראוט ואנדרה גליקסמן.
ביוגרפיה
ברוקנר הוא בנם של המורה מוניק ברוקנר והמהנדס רנה ברוקנר.בילדותו חלה בשחפת, מחלה שהייתה נפוצה במשפחתו, ולכן נשלח להחלים במעונות ילדים באוסטריה ובשווייץ.[1] הוא למד פילוסופיה בפריז וכתב את עבודת הדוקטורט שלו בהנחייתו של רולאן בארת.
בשנת 1977 הוא נודע בזכות ספרו "Le nouveau désordre amoureux" ("הפרעת האהבה החדשה"), שנכתב יחד עם אלן פינקלקראוט. מדובר בעיקר בדחייתה של "מהפכה המינית" הקשורה לשם וילהלם רייך, כפי שנטען במקביל גם על ידי מחברים אחרים, כמו הפילוסוף מישל פוקו. ברוקנר ערך פולמוס נגד רעיונותיו של רייך[2] על "עריצות איברי המין". לשיטתו: רייך "רצה לציין הפרעה. למעשה, הוא רק נתן מתיחת פנים לשעבוד ישן מאוד."[3] מאוחר יותר, בשנת 1997, הוא תיאר זאת כ"אחת התגליות החשובות ביותר של הדור שלנו" ש"אפילו משוחרר מיניות יכול להפוך לדכאנית". [4]
ב-2007 ניהל ברוקנר דיון ציבורי עם חוקר מדעי המדינה הבריטי טימותי גרטון אש, בו האשים אותו בכך שהוא נותן למוסלמים החיים באירופה תפקיד מיוחד ובעמידה על רב-תרבותיות שמחלישה את הליברליזם המערבי. בהקשר זה, דיבר ברוקנר על פרדוקס הרב-תרבותיות: הוא מעניק יחס שווה לכל הקהילות, אך לא לאנשים המרכיבים אותן, כי הוא מונע מהם את החופש להתנתק מהמסורות שלהם. במקום זאת: הכרה בקבוצה, דיכוי הפרט. העדפת מסורת בניגוד לרצונם של כל מי שמשאיר מאחור מנהגים ומשפחה, למשל בגלל שהם רוצים לחיות אהבה לפי הרעיונות שלהם.[5]
כיורשו של ברנרד פיבוט, הוא חבר ב"אקדמיה גונקור" מאז 2019, המעניקה מדי שנה את הפרס הספרותי הצרפתי החשוב ביותר פרס גונקור.
ספריו
- "הפרעת האהבה החדשה", 1977, עם אלן פינקלקראוט
- ירח מר. (Lunes de fell) רומן. 1981 עובד לסרט "ירח מר" בידי רומן פולנסקי.
- יבבותיו של האדם הלבן. אירופה והעולם השלישי. 1986
- המלנכוליה הדמוקרטית 1991
- הילד האלוהי, 2005
- עריצות האשמה,[6]2006
- פרדוקס האהבה, 2012
- גזענות מדומיינת. איסלומופביה ואשמה 2018
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
