פנטי הולפה

פנטי הולפה
Pentti Holappa

לידה	11 באוגוסט 1927 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, פינלנד
פטירה	10 באוקטובר 2017 (בגיל 90) הלסינקי, פינלנד
שם לידה	Pentti Vihtori Holappa
מדינה	פינלנד
מקום מגורים	טמפרה, פריז, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
שפות היצירה	צרפתית, פינית
בן או בת זוג	Olli-Matti Ronimus
פרסים והוקרה	פרס פינלנדיה (1998) פרס פינלנד לספרות (1960) מפקד במסדר האריה של פינלנד קצין במסדר ההצטיינות הלאומי קצין מסדר האמנויות והספרות
www.penttiholappa.net

פֶּנְטִי הוֹלָפָּה (בפינית: Pentti Holappa;‏ 11 באוגוסט 1927 באיליקימינקי, שבצפון-מערב פינלנד - 10 באוקטובר 2017 בהלסינקי) הוא מחשובי המשוררים והסופרים הפינים במאה ה-20. במשך שישים ושתיים שנים פרסם יותר מעשרים ספרים, רובם ספרי שירה, רומנים וסיפורים קצרים. כמו כן, פרסם מחזות וקבצים של מאמרי עיתונות, זיכרונות, רשמי מסע, מסות ומכתבים. ב-1995 זיכה אותו ספר שיריו "מעגן" בפרס רשות השידור הפינית, וב-1998, בעקבות פרסום הרומן "דיוקן החבר", זכה בפרס הספרותי החשוב ביותר במולדתו, פרס פינלנדיה.

ביוגרפיה

הולפה בילה את ילדותו בבית סבו וסבתו, במשק קטן ליד העיר איקאלינן, שבמרכז פינלנד. אביו נטש את המשפחה זמן קצר לפני הולדת המשורר, ילדו השלישי, והאם היחידנית לא יכלה לקחת עימה את שלושת ילדיה לטמפרה (עיר) שבה עבדה. אחרי שש שנות לימוד בבית הספר העממי עבר המשורר בכל זאת לגור עם אימו, ובגיל שתים-עשרה התחיל לעבוד. במקביל לכך השלים את השכלתו. בשנת 1953 התוודע הולפה למשורר אולי-מטי רונימוס, השניים התאהבו וחיו יחד למן אותה העת ועד למות רוֹנִימוּס בשנת 2005. באמצע שנות החמישים, לאחר שובו מצרפת, עבד הולפה בערך חמש שנים כפרסומאי, כעיתונאי וכמבקר ספרות, ובה בעת שימש מזכיר אגודת הסופרים הפינים.

בשנת 1961 עברו המשורר ובן זוגו לפריז וגרו בה כמעט חמש שנים. באותה תקופה תרגמו בצוותא רומנים ומחזות מצרפתית לפינית. הולפה עבד בצרפת גם ככתב בשביל עיתונים פיניים. מששבו לפינלנד, לקראת סוף שנות השישים החל הולפה בפינלנד בפעילות פוליטית ענפה במסגרת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בשנת 1972 כיהן המשורר בממשלת פינלנד שישה חודשים בתפקיד שר התרבות. בשנת 1976 קנו בני הזוג חנות ספרים יד שנייה ומאז ואילך עבדו כבעליה וכמוכרים בה עד לפרישתם לגמלאות. כבר בספרו הראשון של הולפה מוזכרים הר סיני, העם הנבחר, ארץ כנען וחומת יריחו. למן ראשית כתיבתו ועד ספרו האחרון גילה המשורר עניין ער הן במולדתו והן בארצות רחוקות ממנה. כתיבתו מרחיבת אופקים ושירתו מעניקה לקוראיה הסתכלות מפוכחת על העולם ועל החברה האנושית.

אחדים מהרומנים שכתב ורבים משיריו תורגמו, בין השאר לאנגלית, לאסטונית, לגרמנית, לדנית ולשוודית, אבל מחוץ לגבולות ארצו זכו כתביו לפרסום ולתהודה במיוחד בצרפת, ארץ שהמשורר חי בה תקופה ממושכת. בישראל ראו אור אחדות מיצירותיו, בין השאר, במוסף "תרבות וספרות", שבעיתון הארץ ובמדור תרגומי השירה, שבאתר האינטרנט של נילי דגן. אסופה עברית מקיפה משירתו, "מעגן" שמה, ראתה אור בתרגום רמי סערי ובהוצאת כרמל בשנת 2017.

יצירתו

ספרי שירה

• "ליצן החצר באולם המראות" (1950)
• "בן הארץ" (1953)
• "קרוב" (1957)
• "הביטו בעיניכם" (1959)
• "שירים נבחרים" (1977)
• "חמישים ושניים" (1979)
• "מילים ארוכות" (1980)
• "כאן בשכירות" (1983)
• "עיר מוארת בחשכת פִינְמַרְק" (1985)
• "ריח עשן" (1987)
• "השבשבת הצהובה" (1988)
• "על פני האדמה – מתחת לשמים" (1991)
• "טביעות אצבעות בריק" (1992)
• "מעגן" (1994)
• "אל תפחַד!" (1997)
• "על עור התוף" (1999)
• "קול הפיל" (2003)
• "שירים 2012" (2012).

ספרי פרוזה

• "הבודדים" (1954)
• "מלכי השדונים" (1952)
• "מטמורפוזות" (1959)
• "בדיל" (1961)
• "תכונות הצאצא" (1963)
• "עוברי הדרך הארוכה" (1976)
• "ראש המשרד" (1996)
• "דיוקן החבר" (1998)
• "שני סופרים" (2002)
• "גבר לגבר" (2006).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פנטי הולפה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פנטי הולפה

• פנטי הולפה, ברשת החברתית Goodreads
• מידע אודות לספרו של פנטי הולפה, באתר עברית
• על פנטי הולפה ועל ספרו, באתר "טקסט"
• שיר מאת פנטי הולפה, באתר של נילי דגן

משיריו בתרגום רמי סערי:

• "הכנות לנסיעה"
• "השכן של סין"
• "כלבי זקן"
• "מיפוי"