פיצוחים נמכרים ארוזים מראש בשקיות פלסטיק, או בתפזורת בפיצוחייה - קיוסק הכולל דוכן המיועד למכירת פיצוחים. בפיצוחיות נמכרים פיצוחים חמים, לאחר קלייה, המתומחרים לפי משקלם ונארזים לרוב בשקיות ניירחום. בית קלייה ידוע בארץ הוא "מגדן גרעיני עפולה" שנוסד ב-1947[1].
בישראל לדוגמה, ברוב הבתים ניתן למצוא פיצוחים מסוגים שונים. בשנת 2018, סך המכירות של הפיצוחים והפירות המיובשים ברשתות השיווק הגיע לכ-12,000 טון, בערך של כ-600 מיליוןש"ח. הפירות והפיצוחים המובילים לפי נתונים שונים, הם השקדים והתמרים, שעלו באופן עקבי ומשמעותי, ומהווים מרכיבים עיקריים במשפחות הפיצוחים והפירות המיובשים. בנוסף בשנה הזו, היוו השקדים כ-17% מהערך הכולל של מכירות הפיצוחים, וכ-13% מכמות הפיצוחים השנתית הכוללת שנמכרה ברשתות השיווק. עוד מוצרים שנמכרו בקטגוריה היו אגוזי מלך, גרעיני חמניות, קשיו ואגוזי פקאן. התמרים מהווים כשני שלישים מכמות הפירות המיובשים הנמכרת ברשתות השיווק[2].
מנהגים
בקרב חלק מעדות המזרח, ובפרט אצל התימנים, מקובל להגיש פיצוחים לאחר סעודות השבת. מנהג זה מכונה "ג'עלה".
מנהג פיצוח גרעינים נפוץ מכפי שמקובל לחשוב, והוא קיים גם ביוון למשל ויש עדויות כי בין מלחמות העולם היה זה מנהג רווח בקרב יהודים במזרח אירופה[3].
הפיצוחים ידועים בעיקר בתור נשנוש בזמן צפייה במשחקי ספורט שונים, בעיקר בצפייה בכדורגל.
אזהרות רפואיות
משרד הבריאות הישראלי ממליץ לא לאפשר לילדים מתחת לגיל חמש לצרוך פיצוחים, בשל סכנת חנק. בנוסף, צריכת כמות גדולה של גרעינים ללא הסרת הקליפה עלולה לגרום לסתימה במעי[4].
בין הנזקים הנגרמים כתוצאה מאכילת פיצוחים וגרעינים, הם המובן הזיהומי. האגוזים עלולים לגרום לעששת בשיניים, פגיעות באמייל ואף יכולים לגרום לפגיעה פיזית או סדק בשן[5].
