פיליפ ממונפורט, אדון צור ותיבנין (אנגלית: Philip of Montfort ; 1206, צידון - נרצח בצור ב-17 במרץ1270) היה אציל צלבני ממוצא צרפתי. שימש כקונטאבל ווסאל של ממלכת ירושלים. במעמדו הפוליטי היה פיליפ ממונפורט עד לאירועים קריטיים לממלכת ירושלים ונטל חלק פעיל בעיצוב דמותה עד להתפוררותה ובאירועים צבאיים שחתמו את גורלה. אין ספק כי למרות העובדה שפיליפ ממונפורט לא היה ה"שחקן הראשי" בכל ה"צמתים" החשובים האלה נוכחותו הייתה פעילה ובעלת משקל.
כבן ברית (ובן משפחה) למשפחת איבלין נטל פיליפ ממונפורט חלק פעיל בהקמת מפלגת האצילים המקומיים ובמלחמת האזרחים שהחלישה את המדינה הצלבנית בהביאה לאבדן של נפש ורכוש. תהליך זה ביחד עם האנרכיה הליגאלית שיזמה מפלגת האצילים בראשות בית איבלין הביאה למצב בלתי אפשרי של ישות מדינית - פיאודלית ללא מלך או שלטון מרכזי להנהיגה בתקופתה הקשה ביותר. ירידת המדינה הצלבנית ואבירה מנכסיהם הפוליטיים והפיננסיים הכשירו את הקרקע לעליית המסדרים הצבאיים והקומונות האיטלקיות לדרגת הכוחות המובילים את ממלכת הצלבנים. כך, במצב של מלחמה מחוץ עם האיובים ומאוחר יותר עם הממלוכים ומלחמה מבפנים בין המסדרים לבין עצמם, בין הקומונות לבין עצמם שימש פיליפ ממונפורט כגורם הדוחף את הסכסוכים ומלבה אותם כך כאשר לחם לצד בני ג'נובה מול בני ונציה בעכו כשהוא תורם את חלקו להתמקדות המדינה הצלבנית במלחמות בתוך מבצריה ועריה אכולה בשנאת אחים שבסיכומו של דבר מוטטה את המדינה מבפנים.
רקע
אביו של פיליפ - גי דה מונפורט - נצר למשפחת אצילים צרפתית ואדון עיר מבצר צרפתית בשם מונפורט (צרפתית: Montfort-l'Amaury) עם שורשים באנגליה הגיע לארץ ישראל במסגרת מסע הצלב השלישי ונשאר בה עד לשנת 1192, אז עזב את הארץ עם ריצ'רד לב הארי. הוא חזר לארץ כצלבן במסגרת מסע הצלב הרביעי וכפרס על שרותיו הטובים אורגנו נישואיו לאלמנתו של אדון צידון - בתו של בליאן מאיבלין וכך זכה לתואר ולנחלה של עיר הנמל.
פיליפ דה מונפורט נותר בארץ כאשר אביו יצא לצרפת להשתתף במסע הצלב האלביגנזי ועם מותו של גי במהלך המלחמה הועברו לפיליפ התארים והנחלות של אביו - בצרפת ובמדינה הצלבנית.
אביר צלבני
פיליפ ממונפורט קשר את גורלו ואת משאבי הסניורה שלו בארץ הקודש עם מפלגת האצילים הצלבניים שבראשה עמדה משפחת איבלין רבת ההשפעה אליה היה קשור קשר דם. ועמד לצידו של ז'אן דה איבלין אדון העיר ביירות במאבקו הנפתל בפרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על השליטה בממלכת ירושלים. לאחר מלחמת אזרחים ומאבק משפטי ארוך הצליחו פיליפ ממונפורט ובן בריתו שעמדו בראש מפלגה של ברונים צלבניים מקומיים, לסלק את אנשי הקיסר ממוקדי הכוח בממלכה, בליאן קיבל את התואר של עוצר ממלכת ירושלים ופיליפ ממונפורט קיבל את תואר העוצר של צור.
קונטאבל של ממלכת ירושלים
בשנת 1244 התמנה פיליפ לתפקיד הקונטאבל של ירושלים. תפקיד זה, נגזר ונתפר על פי דוגמת תפקיד זהה (connétable de France) במונרכיה הצרפתית של ימי הביניים, על פי דוגמה זו היה נושא המשרה אחד מחמשת האצילים הקרובים ביותר למלך. נושא התואר היה - הלכה למעשה מפקד הצבא והשני בחשיבותו - לאחר המלך. בממלכת ירושלים הנתונה תדיר במצב מלחמה היה תפקיד זה בעל חשיבות עליונה וסמכויות נרחבות שכללו העסקת שכירי חרב, אחריות על מערכת השיפוט הצבאי ואחראי על הגנת והגדרת הגבולות של הממלכה
במסגרת תפקידו זה יצא פיליפ ממונפורט בראש אבירי וצבא ממלכת ירושלים לקרב הירביה
שנערך ב-17 באוקטובר 1244 בסמוך לעזה. הקרב הסתיים בתבוסה נוראה לצבאות הצלבניים ובני בריתם המוסלמיים הנסיכים האיוביים. פיליפ ממונפורט חזר משדה הקרב מלווה במספר קטן של אבירים שהצליחו להימלט מנפילה בשבי או מוות.
נישואים
בשנת 1220 התחתן פיליפ ממונפורט עם אלינור מקורטניי (צרפתית: Éléonore de Courtenay) ולהם נולד בן אחד בשם פיליפ שעם מות אביו ירש את נכסיו ונחלותיו בצרפת.
פיליפ ממונפורט התאלמן בשנת 1230 ובשנת 1240 התחתן בשנית עם מריה מאנטיוכיה - ארמניה שהייתה הגבירה של טירת תיבנין הידועה בשמה הצלבני טורון. באותה תקופה הייתה המצודה תחת שלטון מוסלמי והוחזרה לידי אדוניה החדשים במסגרת הסכם עם ריצ'רד מקורנוול בשנת 1241.
מנישואים אלו נולדו:
ז'אן ממונפורט 1240 עד 1283 אדון תיבנין (טורון) וצור.
בשנת 1246 נתן העוצר של ממלכת ירושלים אנרי הראשון, מלך קפריסין, שנשא בתואר העוצר במקום קונרד בנו של פרידריך השני את העיר צור כנחלה וכשכר על פעילותו במפלגת הברונים. פיליפ ניצל את נחלותיו החדשות ליצור לעצמו נחלה מכובדת.
מסע הצלב השביעי
במסגרת מסע הצלב השביעי שימש פיליפ ממונפורט כיועץ ללואי התשיעי, מלך צרפת
ועם תבוסתו בקרב אל מנסורה, וכניעתו בפני הצבא המצרי מספר חודשים לאחר מכן תווך בין השולטאן המצרי למלך הצרפתי על תנאי הכניעה שחודש ואושר לאחר רציחתו של השולטאן בידי קציניו הממלוכים ובתחילת מאי 1254 חזר המלך הצרפתי לעכו עם צי קטן ובו גם פיליפ ממונפורט.
מלחמת הקומונות
העיר עכו והנמל שלה הפכו במחצית השנייה של המאה ה-13 לזירת קרבות ועימותים בין כוחות יריבים של הקומונות האיטלקיות. הסכסוך החמיר לאחר שלואי התשיעי עזב את הארץ והשפעתו המרסנת נעלמה. הסכסוך נסב סביב מנזר מר סבא והתלקח בין הגנואזים לונציניים. פיליפ ממונפורט שסילק את הכוחות הוונציאניים מנכסיהם בתוך צור בשנת 1256 תמך בבני ג'נובה ולו רק בגלל חששו מחזרתם לכוח של בני ונציה והעלאת תביעות על נכסיהם האבודים בסניורה שבשליטתו. קרבות קשים התלקחו בעיר, מספר רב של אזרחים ולוחמים נהרגו ונזק אדיר נגרם לעיר. בסיכומו של דבר הובסו בני בריתו האיטלקיים של פיליפ ממונפורט בקרב ימי ב-24 ביוני1258 והוא נאלץ לחזור לצור.
רציחתו של פיליפ ממונפורט
בשנות השישים של המאה ה-13 איבדו הצלבנים את אחיזתם במדינה ומבצריהם נפלו אחד אחרי השני בידי השולטאן הממלוכי רוכן א-דין ביברס וביום ה-23 ביוני1266 נפל מבצר צפת בידיו. ביום ה-15 באוגוסט אותה שנה נפל בידי השולטאן מבצר תיבנין.
ביום ה-17 במרץ1270 הצליח אדם מכת החשישיים - על פי השמועה שליח של ביברס-לחדור לתוך קפלת התפילה הפרטית של פיליפ ממונפורט בצור ולדקור אותו. על פי הכרוניקה הצלבנית, הרוצח התחזה לאדם הרוצה להמיר את דתו לנצרות ובכך השיג גישה אל תוך הקפלה. הכרוניקה מספרת כי פיליפ נפל על בנו הבכור ז'אן והגן עליו עד ששומרי הראש שלו הרגו את התוקף. פיליפ ממונפורט הספיק להיפרד מבנו ומת.
לאחר מותו, חודשו ההתקפות של ביברס על הנסיכויות הצפוניות של האצילים הצלבניים אך העיר צור בראשות בנו ז'אן ממונפורט נפלה לידיים ממלוכיות רק בשנת 1291 לאחר נפילת עכו.
לקריאה נוספת
י' פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל (שני כרכים), מוסד ביאליק ודביר ירושלים 1971
Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!
