עונת 1957 היא העונה השמינית בה התקיימה אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). שמונה מרוצים התקיימו במהלך העונה - מרוץ בארגנטינה, מרוץ האינדינפוליס 500, שהתקיים בארצות הברית ושישה מרוצי פורמולה ברחבי אירופה. חואן מנואל פנג'יו, שעבר לנהתחרות בקבוצת מזארטי, זכה בתואר בפעם הרביעית ברציפות.
חואן מנואל פנג'יו, שזכה באליפות בעונה הקודמת, שב להתחרות עבור מזארטי. בהיעדרו קבוצת פרארי לא הצליחה לנצח אף מרוץ במהלך העונה. בנוסף, במהלך העונה איבדה הקבוצה שני נהגים: יוג'ין קסטלוטי ואלפונסו דה-פורטגו, שנהרגו בתאונות במהלך מרוצים. המתחרה המרכזי של פנג'יו על התואר היה סטירלינג מוס, שעזב את מזארטי ועבר להתחרות עבור וונוול. פנג'יו ניצח ארבעה מרוצים וזכה באליפות הרביעית ברציפות והחמישית בקריירה.
מלחמת סיני גרמה לעלייה במחירי הדלק באירופה. הדבר השפיע גם על לוח המרוצים המתוכנן בעונה. הגרנד פרי ההולנדי, הבלגי והספרדי, שתוכננו כחלק מתוכנית המרוצים לעונה, בוטלו עקב עליית מחירי הדלק.
בסיום העונה הודיע פנג'יו על פרישתו מהאליפות. גם קבוצת מזארטי סיימה את פעילותה עקב קשיים פיננסיים.
דירוג האליפות
שיטת הניקוד
הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ, במידה ויותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, מחולקת הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. נהגים שחלקו רכב במהלך מרוץ, קיבלו מחצית מהנקודות, כל אחד. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 5 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.
.jpg)
