פורמולה 1 עונת 1954

פורמולה 1 עונת 1954

חואן מנואל פנג'יו זכה באליפות בפעם השנייה
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	17 בינואר 1954
תאריך סיום	24 באוקטובר 1954
מספר עונה	5
מספר מרוצים בעונה	9
זוכה באליפות הנהגים	אלברטו אסקרי
נקודות הנהג הזוכה	42 (571/7)
→ פורמולה 1 עונת 1953 פורמולה 1 עונת 1955 ←

חואן מנואל פנג'יו במכונית המרצדס מקדים את אלברטו אסקרי במכונית הפרארי

עונת 1954 היא העונה החמישית בה התקיימה אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). בדומה לעונה הקודמת, גם בעונה זו התקיימו תשעה מרוצים - מרוץ בארגנטינה, מרוץ האינדינפוליס 500, שהתקיים בארצות הברית ושבעה מרוצי פורמולה ברחבי אירופה. חואן מנואל פנג'יו החל את העונה בקבוצת מזארטי. עם הצטרפותה של מרצדס לאליפות במלך חודש יולי עבר לנהוג בשורותיה וזכה באליפות.

המרוצים בעונה

	מרוץ	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	מנצח	יצרן
1	ארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה	17 בינואר	איטליה ג'וזפה פארינה	ארגנטינה חוסה פרוילאן גונזלס	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	איטליה מזארטי
2	ארצות הברית (48 כוכבים) אינדינפוליס 500	31 במאי	ארצות הברית (48 כוכבים) ג'ק מק'גרת'	ארצות הברית (48 כוכבים) ג'ק מק'גרת'	ארצות הברית (48 כוכבים) ביל ווקוביץ'	ארצות הברית (48 כוכבים) אופנהאוזר-קרטיס קראפט
3	בלגיה גרנד פרי בלגיה	20 ביוני	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	איטליה מזארטי
4	צרפת גרנד פרי צרפת	4 ביולי	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	גרמניה המערבית האנס הרמן	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	גרמניה המערבית מרצדס
5	בריטניה גרנד פרי בריטניה	17 ביולי	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	איטליה אלברטו אסקרי צרפת ז'אן ברה ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו ארגנטינה חוסה פרוילאן גונזלס בריטניה מייק הות'ורן ארגנטינה אנפרה מרימון בריטניה סטרלינג מוס	ארגנטינה חוסה פרוילאן גונזלס	איטליה פרארי
6	גרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה	1 באוגוסט	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	ארצות הברית (48 כוכבים) קארל קלינג	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	גרמניה המערבית מרצדס
7	שווייץ גרנד פרי שווייץ	22 באוגוסט	ארגנטינה חוסה פרוילאן גונזלס	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	גרמניה המערבית מרצדס
8	איטליה גרנד פרי איטליה	5 בספטמבר	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	ארגנטינה חוסה פרוילאן גונזלס	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	גרמניה המערבית מרצדס
9	ספרד (1945-1977) גרנד פרי ספרד	24 באוקטובר	איטליה אלברטו אסקרי	איטליה אלברטו אסקרי	בריטניה מייק הות'ורן	איטליה פרארי

תקציר העונה

לאחר שנתיים של שימוש במנועים בנפח 2 ליטרים המותאמים לפורמולה 2, הוחלט על הגדלת נפח המנוע ל-2.5 ליטרים וחזרה לכללי הפורמולה 1. אלברטו אסקרי, הזוכה באליפות בעונה הקודמת, עבר להתחרות עבור קבוצת לנצ'יה. הקבוצה לא הצליחה לסיים את הפיתוח ובניית הרכב בזמן והצטרפה לאליפות רק במרוץ האחרון. מרצדס הצטרפה לאליפות החל מהגרנד פרי הצרפתי, המרוץ הרביעי בעונה. חואן מנואל פנג'יו, שהחל את העונה כנהגה של קבוצת מזארטי, הצטרף לקבוצה הגרמנית. הוא ניצח שישה מתוך תשעת המרוצים בעונה וזכה בתואר האליפות בפעם השנייה.

אונפרה מרימון, נהג המרוצים הארגנטינאי, נהרג בתאונה במהלך גרנד פרי גרמניה.

דירוג האליפות

שיטת הניקוד

בעונה זאת חל לראשונה שינוי בשיטת הניקוד הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ, במידה ויותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, מחולקת הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. נהגים שחלקו רכב במהלך מרוץ, קיבלו מחצית מהנקודות, כל אחד. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 5 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום	1	2	3	4	5
נקודות	8	6	4	3	2

דירוג הנהגים

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום	נהג	ארגנטינה	ארצות הברית (48 כוכבים)	בלגיה	צרפת	בריטניה	גרמניה המערבית	שווייץ	איטליה	ספרד (1945-1977)	נקודות
1	ארגנטינה חואן מנואל פנג'יו	1		1	1	(4)	1	1	(1)	(3)	42 (571/7)
2	ארגנטינה חוסה פלוריאן גונזלס	3		(4)†	פרש	1	2†	2	3† / פרש		251/7 (269/14)
3	בריטניה מייק הות'ורן	נפסל		4†	פרש	2	2†	פרש	2	1	249/14
4	צרפת מוריס טריטגננט	4		2	פרש	5	3	פרש	5	פרש	17
5	גרמניה המערבית קארל קלינג				2	7	4	פרש	פרש	5	12
6	ארצות הברית (48 כוכבים) ביל ווקוביץ'		1								8
7	גרמניה המערבית האנס הרמן				פרש		פרש	3	4	פרש	8
8	איטליה לואיג'י מוסו	DNS							פרש	2	6
9	איטליה ג'וזפה פארינה	2		פרש							6
10	ארצות הברית (48 כוכבים) ג'ימי בריאן		2								6
11	ארגנטינה רוברטו מיירס	פרש		פרש	פרש	6	פרש	4	פרש	4	6
12	ארצות הברית (48 כוכבים) ג'ק מקגרת'		3								5
13	בריטניה סטירלינג מוס			3		פרש	פרש	פרש	10	פרש	41/7
14	ארגנטינה אונפרה מרימון	פרש		פרש	פרש	3					41/7
15	צרפת רוברט מנזון				3	פרש	9		פרש	פרש	4
16	איטליה סרג'יו מנטובני			7			5	5	9	פרש	4
17	תאילנד הנסיך בירה	7		6	4	פרש†	פרש			9	3
18	איטליה אומברטו מגליולי	9						7	3†		2
19	בלגיה אנדרה פילט			5		9	פרש				2
20	איטליה לואיג'י וילורסי				5	פרש†			פרש	פרש	2
21	צרפת אילי באיול	5									2
22	ארצות הברית (48 כוכבים) מייק מזרוק		5								2
23	ארצות הברית (48 כוכבים) טרוי רוטמן		4†								11/2
24	ארצות הברית (48 כוכבים) דיון קרטר		4† / 15†								11/2
25	איטליה אלברטו אסקרי				פרש	פרש/ פרש†			פרש	פרש	11/7
26	צרפת ז'אן ברה	נפסל		פרש	6	פרש	10	פרש	פרש	פרש	1/7
מיקום	נהג	ארגנטינה	ארצות הברית (48 כוכבים)	בלגיה	צרפת	בריטניה	גרמניה המערבית	שווייץ	איטליה	ספרד (1945-1977)	נקודות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1954 בוויקישיתוף

• תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
• סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.

הקודם: אלברטו אסקרי

פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1954 חואן מנואל פנג'יו

הבא: חואן מנואל פנג'יו