פולקה (בצ'כית: Polka) היא ריקוד וז'אנר מוזיקלי שמוצאו בבוהמיה (בתחומי צ'כיה של ימינו). הריקוד הופיע לראשונה בשנות השלושים של המאה ה-19. מקור השם בשפה הצ'כית בה "פולקה" פירושו "חצי", זאת עקב הצעדים הקטנים המאפיינים ריקוד זה, המכונים "חצי צעד".
הריקוד העממי התפרסם מאוד והגיע במהרה לסלונים של אירופה המערבית ולאמריקה בהופכו מריקוד עם לריקוד סלוני. הריקוד שולב גם ביצירות מוזיקה קלאסית כגון על ידי סמטנה באופרה שלו "הכלה המכורה".
מבחינה מוזיקלית לפולקה יש משקל זוגי וטמפו מהיר. קיימת גם פולקה-מזורקה שבה המשקל הוא משולש עם דגש על התו השלישי.
היסטוריה
השם "פולקה", מקורו בשפה הפולינית במילה "Pulka" שפירושה חצי, כאשר הכוונה לצעדים הקטנים ("חצאי צעדים") של הריקוד. יש הטוענים שמקור השם הוא בקצב - בטמפו של הריקוד שהוא קצב של חצי - 2/4. סברה פחות מקובלת על החוקרים היא שמקור השם במילה "פולנייה" (אשה ממוצא פולני) בשפה הצ'כית, זאת במטרה לנכס את הפולקה למורשת התרבותית הפולנית.
המצאת הריקוד מיוחסת לרקדנית עממית בוהמית בשם אנה סלזקובה - Anna Slezakova, בשנת 1830, בבוהמיה. מורה וחוקר המוזיקה יוסף נרודה - Josef Neruda, ראה ושמע את הרקדנית, רשם את התווים והחל מלמד את תלמידיו את צעדי הריקוד. חוקרים אחרים שוללים סיפור זה וטוענים שמקור הפולקה הוא בריקוד עממי כפרי בבוהמיה. בכל אופן, הריקוד זכה להצלחה גדולה וכבר בשנת 1835 הופיע במועדוני הריקודים בעיר פראג וב-1839 בעיר הבירה וינה. שנה לאחר מכן, ב-1840, הוא הפך לריקוד האופנתי ביותר בפריס ובלונדון ובשנת 1844 הופיע בארצות הברית. הפופולריות של הריקוד הייתה כה גדולה, עד כי אותה תקופה כונתה "תקופת הפולקומניה".
בהדרגה, לקראת סוף המאה ה-19, הפופולריות של הריקוד החלה שוקעת. תהילתה של הפולקה עלתה שוב במאה ה-20, בייחוד עקב גל המהגרים שזרמו ממזרח אירופה, בייחוד מפולין, לארצות הברית ולדרום אמריקה.
הפולקה במוזיקה הקלאסית
החל ממחצית השנייה של המאה ה-19, מספר מלחינים השתמשו בקטעי פולקה ביצירותיהם. באופן כללי, הפולקה במוזיקה הקלאסית, מורכבת מפתיחה של מספר צלילים מהירים ולאחריהם, שני נושאים מוזיקליים ברצף, במקצב הפולקה. בהמשך, מופיע טריו המורכב אף הוא משני נושאים ברצף ולבסוף, חזרה על שני הנושאים הראשונים.
המלחין בדז'יך סמטנה השתמש בפולקה במערכה הראשונה של האופרה "הכלה המכורה". גם אנטונין דבוז'אק השתמש בקטעי פולקה בחלק מיצירותיו (למשל בסוויטה הצ'כית אופוס 39). מלחיני הואלסים המפורסמים של וינה, משפחת שטראוס, חיברו גם פולקות רבות, במקצב המקורי שלהם של 2/4 אך גם במקצב של 3/4. ביניהן, הפולקה המפורסמת של יוהאן שטראוס הבן - טריץ'-טרץ' פולקה (אנ'). במחצית הראשונה של המאה ה-20, אנו יכולים למצוא עדיין פולקות ביצירותיהם של סטרבינסקי (ב-"פולקה לפיל צעיר") ושוסטקוביץ'.
הפולקה בארצות הברית
הפולקה הגיעה לארצות הברית עם גלי ההגירה ממזרח אירופה בתחילת המאה ה-20. להקות הפולקה הראשונות החלו להופיע כבר בשנות ה-20 של המאה, בייחוד בעיר קליבלנד שהפכה למרכז מוזיקת הפולקה בארצות הברית.
למרות מוצאה הצ'כי, הפולקה אומצה על ידי קהילות מהגרים רבות בארצות הברית ובייחוד על ידי המהגרים מפולין, אשר החלו לראות בריקוד ובמוזיקת הפולקה חלק מהמורשת התרבותית שלהם. בעיר שיקגו הוקמה "האגודה הבינלאומית לפולקה" כחלק ממאמץ שמירת מורשת תרבותית זו. אך גם קהילות אחרות אימצו את הפולקה כחלק מתרבותן. כך נוצרו גם תת-סוגים שונים ורבים של פולקה כגון פולקה סלובקית, פולקה נורווגית, פולקה-מזורקה ועוד. באזורים שונים של ארצות הברית נוצרו תת-סוגי פולקה אזוריים כמו פולקה-שיקגו, פולקה טקסס ועוד. פסטיבלי ותחרויות פולקה נערכו במקומות רבים בארצות הברית.
בשנת 1985, החלו בחלוקת פרס גראמי למבצעי ואלבומי פולקה. הזוכה הראשון היה פרנקי ינקוביץ' (Frankie Yancovic) אשר הוכתר באותה שנה גם כ-"מלך הפולקה" (במשך השנים היו מבצעי פולקה נוספים שקיבלו את אותו תואר). אחד מעשרת שיאני פרסי גראמי עד ימינו, הוא ג'מי סטור (Jimmy Sturr) אשר אלבומי הפולקה שלו זכו ב-18 פרסי גראמי. בשנת 2009, בוטל פרס גראמי למוזיקת פולקה ומאז, הפופולריות של סוגת מוזיקה זו הלכה ושקעה. אך גם היום, עדיין קיימים מבצעי פולקה בודדים, בעיקר בקליבלנד ובטקסס. בטקסס גם קיים המוזיאון למוזיקת פולקה - Texas Polka Music museum.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה למוזיקה, ישראל שליטא, 1965, עמוד 677
- Polka Kings: does polka music really come from Poland? - M. Kepa - www.culture.pl/article/polka-kings-does-polka-music-really-come-from-poland (באנגלית)
קישורים חיצוניים
