שטחי הפארק הוגדרו בשנת 2007, לאחר הדחיה הסופית של תוכנית ספדיה, שכללה הרחבה מהותית של השטח הבנוי של ירושלים לכיוון מערב, על חשבון השטחים הפתוחים. התכנית נדחתה בלחץ הגופים הירוקים.
הפארק כולל מרחבים גדולים ששמשו במאות הקודמות לחקלאות עתיקה ובהן טרסות, שרידי תעלות ובריכות ששימשו להשקיה, שקתות עדרים ושרידי מבנים. בפארק גם מספר מעיינות נקבה שנובעות לבריכות קטנות.