|
|
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קטגוריות.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
|
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קטגוריות.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
פאן צ'ונג גרהאם
金芳蓉![]() |
|
לידה |
9 באוקטובר 1949 (בת 75)
גאושיונג, טאיוואן  |
|---|
|
ענף מדעי |
קומבינטוריקה, תורת הגרפים |
|---|
|
מקום מגורים |
גאושיונג |
|---|
|
מקום לימודים |
|
|---|
|
מנחה לדוקטורט |
הרברט וילף |
|---|
|
מוסדות |
אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו |
|---|
|
תלמידי דוקטורט |
פול הורן, מרי רדקליף, Alexander Tsiatas, Wenbo Zhao, ג'ייקוב טיילור יוז, מארק קמפטון, Franklin Hardin Jones Kenter, אוליביה סימפסון, Sinan Güven Aksoy, Mohammad Shoaib Jamall, ריד אנדרסן, צ'או יאנג, סטיב באטלר, רוס מונה ריצ'ארדסון, רוברט ביירון אליס השלישי, ג'ושוע נתן קופר, Linyuan Lincoln Lu, ג'וש טובין |
|---|
|
פרסים והוקרה |
- מדליית אוילר (2017)
- עמית החברה למתמטיקה תעשייתית ושימושית (2015)
- עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013)
- עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1998)
|
|---|
|
בן או בת זוג |
רונלד גראהם (1983–6 ביולי 2020) |
|---|
  |
פאן צ'ונג גרהאם (Fan Chung Graham, נולדה ב-9 באוקטובר 1949), היא מתמטיקאית, פרופסור למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו.[1]
פאן צ'ונג עוסקת בתורת הגרפים ובקומבינטוריקה ומתרכזת בעיקר בתורת הגרפים הספקטרלית, תורת הגרפים האקסטרימלית וגרפים מקריים וקוואזי מקריים[2]. היא מחזיקה בקתדרה על שם פאול ארדש בקומבינטוריקה.[1]
משפחה
פאן צ'ונג נולדה בשנת 1949 בתשעה באוקטובר בעיר גאושיונג בטאיוואן. אמה הייתה מורה לכלכלה ואביה של פאן צ'ונג היה מהנדס[3]- הוא היה זה שעודד אותה ללמוד מתמטיקה[1] - הוא אמר לה:[4]
"...כל מה שצריך במתמטיקה זה רק דף ועט".
היא התחתנה וילדה שני ילדים לפני שהתגרשה בשנת 1982. בשנת 1983 היא נישאה לרונלד (רון) גרהאם.
השכלה
כסטודנטית לתואר ראשון במתמטיקה היא נמשכה לקומבינטוריקה, בשנת 1970 היא קיבלה את התואר שלה באוניברסיטה הלאומית של גאושיונג.[4]
כסטודנטית פאן צ'ונג הייתה מוקפת מתמטיקאיות אחרות שעודדו אותה לפתח קריירה בתחום המתמטיקה.
לאחר מכן היא המשיכה לאוניברסיטת פנסילבניה במטרה לבנות קריירה במתמטיקה, בבחינות המוקדמות היא השיגה את הציון הגבוה ביותר מבין הנבחנים בפער גדול, ותפסה את תשומת הלב של פרופסור הרברט וילף שלימים יהפוך ליועץ הדוקטורט שלה. וילף הציע לפאן צ'ונג את משפט רמזי כנושא שהיא יכולה לחקור, לאחר שבוע אחד בלבד היא מצאה הוכחות חדשות לתוצאות קיימות בתחום.[4]
בשנת 1972 סיימה צ'ונג תואר שני ושנתיים לאחר מכן השלימה דוקטורט. בזמן בו למדה לדוקטורט, פיקח עליה הרברט וילף, עליו צ'ונג מעידה כי הוא מורה מעולה עם כישרון לבחירת בעיות וגם מתמטיקאי מצוין.[2]
לאחר שסיימה את הדוקטורט, צ'ונג החלה לעבוד במעבדות בל שם פגשה את פאול ארדש (Erdos), שעזר לה רבות במחקרה. צ'ונג וארדש פרסמו מספר מאמרים יחד, אבל היא אמרה שארדש הוא כמו ציפור, אוסף בעיות כמו זרעים ממקומות שונים, וכשהוא מגיע הוא מציין את חלקן, וכשארדש מתעניין בבעיה אז יש עוד יותר מוטיבציה לפתור אותה.[2]
במעבדות בל פאן צ'ונג פגשה את רונלד גרהאם, שותפה למחקר ויחד איתו היא פרסמה מאמרים רבים ואת הספר, Erdős on Graphs: His Legacy of Unsolved Problems.
בשנת 1983 כשחברת הטלפונים בל התפצלה, צ'ונג התבקשה להפוך למנהלת מחקר, שלוש שנים לאחר מכן היא קודמה בשנית למנהלת מחלקת מתמטיקה, מידע מדעי ומחקר.[4]
בשנת 1989 צ'ונג הפכה לפרופסור אורח בפרינסטון ובשנת 1990 היא קיבלה על עצמה את הרעיון החדש של בל, לשלוח מישהו לאוניברסיטה, וכך צ'ונג בילתה שנה שלמה בהארוורד ובסופה הפכה לפרופסור אורח במחלקה למתמטיקה.[4]
לאחר שנה זו פאן צ'ונג חזרה לעולם האקדמי. אך רק בשנת 1994 היא עזבה את בל באופן רשמי. בשנת 1995 צ'ונג קיבלה על עצמה פרופסורה באוניברסיטה של פנסילבניה שם הייתה פרופסור למתמטיקה ומדעי המחשב במשך שלוש השנים. לאחר מכן היא מונתה לפרופסור למתמטיקה ופרופסור למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו.[4]
מחקר
כסטודנטית, צ'ונג פתרה את בעיית מספרי רמזי רבת הצבעים (multicolor Ramsey number problem) ועד היום הדרך בה היא פתרה את הבעיה נחשבת לטובה וליעילה ביותר במשולש רב צבעים. צ'ונג אומרת שבעת שפתרה את החידה לא היה לה מושג שזה מה שיקרה, היא רק שיחקה עם החידה.
במהלך חייה פרסמה צ'ונג מאות מאמרים[2] ושלושה ספרים:[5]
- Spectral Graph Theory
- Erdős on Graphs: His Legacy of Unsolved Problems
- Complex Graphs and Networks
הספר הראשון של צ'ונג מבוסס על עשר הרצאות שהיא העבירה בנושא גרפים ספקטרליים, הוא ראה אור לראשונה בשנת 1992 וכן במהדורה שנייה בשנת 1997.[6]
ספרה השני, שנכתב בשיתוף פעולה עם רון גרהאם, מספר על המתמטיקאי פאול ארדש שהיה בין השאר חבר של בני הזוג ויצא לאור לאחר מותו בשנת 1996.[7]
ספרה השלישי והעדכני ביותר פורסם בשנת 2006 ונכתב בשיתוף עם ליניואן לו. כשמו כן הוא, ספר מדעי אודות גרפים מסובכים ורשתות בתורת הגרפים.[8]
פרסים
בשנת 1990 הוענק לפאן צ'ונג פרס אלנדורפר על ידי הארגון האמריקאי למתמטיקה.[4]
בשנת 2009 זכתה בפרס Noether Lecture.[9]
בשנת 2017 זכתה צ'ונג במדליית אויילר.[10]
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
