ערן צדקיהו (נולד ב-17 בנובמבר1980) הוא חוקר, מדריך ויועץ גאופוליטי ישראלי המתמחה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לאומיות דתית, ויחסי יהודים-ערבים במרחב הישראלי-פלסטיני כולו, עם דגש על ירושלים. מחקריו עוסקים בהשפעות הדדיות בין דת וזהות לאומית כמו גם בסוגיות הנוגעות לאתרים קדושים במזרח התיכון.
צדקיהו מפרסם מעת לעת מאמרים אקדמיים ופובליציסטיים בנושאי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומשמש כפרשן בנושאים אלו בכלי תקשורת בישראל ובעולם.[1][2][3][4][5][6][7][8]
ביוגרפיה
צדקיהו נולד בירושלים וגדל בשכונת תלפיות מזרח. מצד אביו, אילן (ששון) צדקיהו, הוא צאצא למשפחת סוחרים יהודים-כורדים אשר היגרה לירושלים בשלהי שנות העשרים של המאה ה-20 מזאכו שבכורדיסטן העיראקית והתיישבה בשכונת שבת צדק (שכונת הפחים), סמוך לשוק מחנה יהודה.[9] משפחת צדקיהו הייתה מבין הראשונות לרכוש חנויות קבע בשוק. מגיל צעיר נחשף צדקיהו לערביי ירושלים ולשפה הערבית, כשבילה שעות רבות בחנות של אביו בשוק לצד הפועלים הערבים או בשכונת ילדותו במזרח ירושלים, הממוקמת בין הכפרים הפלסטינים צור באהר וג'בל מוכאבר.[10]
צדקיהו כתב את הדוקטורט שלו בסוציולוגיה פוליטית השוואתית במכון למדע המדינה פריז (Sciences Po) בנושא הלאומיות הדתית בסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת מבט השוואתית.[13] בין השנים 2022–2024 במסגרת מלגת פוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית, צדקיהו חקר את המאבק היהודי-מוסלמי בהר הבית ומסגד אל-אקצא. באותן שנים הוא לימד קורס אקדמי בנושא הסכסוך על ההר הקדוש בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית.[14]
צדקיהו הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, שם הוא כותב על קונפליקטים דתיים ולאומיים, יחסי יהודים-ערבים בישראל, ובמיוחד במזרח ירושלים.[15] בעבר, שימש כיועץ לרבנות הראשית, ראשי הכנסיות בארץ והמשרד לענייני הקדשים ברשות הפלסטינית במסגרת למועצת המוסדות הדתיים בארץ הקודש (CRIHL). בתפקידו במועצה צדקיהו שם סייע למנהיגים דתיים להשתלב במשא ומתן במסגרת יוזמת השלום של מזכיר המדינה האמריקאי דאז, ג'ון קרי. כמו כן, ניהל את תחום ירושלים והמקומות הקדושים בארגון "Search for Common Ground" ופעל לקידום קוד אתי אוניברסלי לאתרים קדושים.[16]
צדקיהו חוקר את הסכסוך הישראלי פלסטיני מתוך הגישה השואפת להעמיד את שני הצדדים לקונפלינקט תחת אותן אמות מידה מחקריות. כתלמיד של ההיסטוריון הלל כהן, צדקיהו נאמן לעקרון של מורו:[18]
במחקר על אודות סכסוך בין קבוצות לאומיות, התמקדות על צד אחד בסכסוך אינה מאפשרת לראות את התמונה בשלמותה ויש בה מידה של עיוות.
לאומיות דתית במבט משווה
לאור שאיפה זו לאובייקטיביות מחקרית, זאת על אף היותו גבר ישראלי ויהודי, צדקיהו כתב את עבודת הדוקטורט שלו מחוץ לישראל. עיקר העבודה הינה השוואה בין החתירה להגמוניה של הלאומיות הדתית היהודית בישראל והמוסלמית הפלסטינית. לדבריו
מראשית שנות התשעים של המאה הקודמת ועד לימינו אנו, נעה הלאומיות הדתית מן השוליים אל המרכז והפכה להגמוניה החברתית, התרבותית והפוליטית החדשה. אמירה זו נכונה לגבי הציונות הדתית בישראל וכן לגבי הלאומיות-הדתית האסלאמית הפלסטינית, אשר באה לידי ביטוי מוסדי בעיקר בתנועת חמאס (ובמידה פחותה מכך דרך התנועה האסלאמית בישראל). בצד ההבדלים המהותיים והברורים בין הציונות הדתית לחמאס, בין היהדות לאסלאם ובין ישראלים לפלסטינים, בחינה השוואתית של מהלך זה נוגעת ישירות גם בקווי הדמיון שבין שתי התנועות המקדשות את הלאומיות ואשר עבורן הדת והפוליטיקה חד הן. במילים פשוטות, יש בינינו הרבה יותר קווי דמיון ממה שרובנו מוכנים להודות.
שתי התנועות הדתיות-לאומיות – הישראלית-יהודית והמוסלמית-פלסטינית – ראו בתהליך השלום איום, נאבקו בו בשילוב של כוח פוליטי וחברתי ובאלימות. לא רק שהן הצליחו לעצור את תהליך השלום, אלא שמתוך מאבקן, הן הפכו להגמוניה הפוליטית-חברתית.
בעבודתו התחקה צדקיהו אחר עלייתן של החמאס ושל הציונות הדתית להגמוניה, כמו גם את עלייתו של הכהניזם ככוח מוביל בציונות הדתית ובפוליטיקה הישראלית, מתוך התמקדות בגבול שבין השוליים למרכז בציונות הדתית.[19][20]
מנהיגות פלסטינית במזרח ירושלים
בעת היותו מתמחה במכון ירושלים למחקרי מדיניות (בשנת 2009) החל צדקיהו להתעמק בגאופוליטיקה של מזרח ירושלים.[21] לפיכך, למרות התמקדותו הקודמת בהיסטוריה אסלאמית של הלבנט ושל ירושלים בימי הביניים, החליט לכתוב כתזה מחקרית לתואר שני את הביוגרפיה הפוליטית של המנהיג הפלסטיני המנוח פייסל חוסייני, שהוביל את המנהיגות הפלסטינית במזרח ירושלים, מחזיק תיק ירושלים באש"ף ומי שהקים את מטה הארגון באוריינט האוס שבשכונת שייח' ג'ראח בעיר. העבודה, שכותרתה "נסיך ירושלים" נכתבה בהנחיה משותפת של הלל כהן ואלי פודה.[22]
הסכסוך היהודי-מוסלמי על הר הבית ומסגד אל-אקצא
צדקיהו חוקר את הסכסוך הישראלי פלסטיני על הר הבית ומסגד אל-אקצא, תוך כדי שימת דגש על יחסי הגומלין שבין יהודים ומוסלמים על ההר הקדוש וסביבותיו הפיזיות והרעיוניות.[23] עבודתו המחקרית מבוססת במידה רבה על היותו מדריך הנוכח בשטח.[24] בהתאם, במחקריו נוקט צדקיהו במתודולוגיה של תצפית משתתפת ונטמע במושא המחקר. כך בשנת 2017 סיים צדקיהו את קורס המדריכים הראשון של "הקרן למורשת הר הבית והמקדש" (כיום "בידינו למען הר הבית"[25]) בהובלת פעיל המקדש ארנון סגל.[26]
צדקיהו טוען שההר הקדוש עומד, פיזית ורעיונית, בלב ההתנגשות היהודית-מוסלמית בארץ הקדוש ובלב הסכסוך הישראלי פלסטיני בארץ הקודש.[27][28] לדבריו, פולחן יהודי בהר הבית יהיה מקובל על הפלסטינים אך ורק בתוך הקשר של הסכם מדיני כולל המבטיח שוויון זכויות לפלסטינים, מימד של ריבונות פלסטינית בירושלים ובמסגד אל-אקצא ומתוך תהליך של פיוס הכולל בתוכו הכרה בעוולות ושיח בינדתי.[29]
פעילות מקצועית
מדריך גאופוליטי
צדקיהו החל להדריך סיורים בשנת 2005, תחילה במערכת החינוך הישראלית במסגרת בית הספר ללימודי ירושלים של יד יצחק בן צבי, ובהמשך באמצעות סיורים גאופוליטיים בישראל ובגדה המערבית תוך התמקדות במזרח ירושלים. בסיוריו הוא חושף גורמי מקצוע שונים כמו גם את הציבור הישראלי והבינלאומי למורכבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשטח, תוך התמקדות במציאות בשטח, במפגשים אנושיים ובהדגשת פערים חברתיים ופוליטיים ובאפשרויות למפגש ולשיתוף פעולה. בסיוריו מדגיש צדקיהו את המתח בין הנרטיבים השונים ואת החשיבות של הכרה בירושלים כמרחב משותף.
חיים אישיים
ערן צדקיהו מתגורר עם משפחתו בירושלים. בשנת 2024 עבר לדרום צרפת במסגרת שבתון אקדמי דו-שנתי של בת זוגו. הוא דובר עברית, ערבית, אנגלית וצרפתית.[30]
