עמיחי (עמי) מזר (נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי. חתן פרס ישראל לחקר הארכאולוגיה. ביוני 2012 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
ביוגרפיה
עמיחי מזר נולד ב-1942 בחיפה. אביו חנוך היה אחיו של הארכאולוג בנימין מזר. למד בבית הספר הריאלי. בנעוריו השתתף בחפירות ארכאולוגיות בבית שערים, ברמת רחל ובעין גדי. בתום שירותו הצבאי, בשנת 1963, החל בלימודי ארכאולוגיה והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים לימודי תואר ראשון ב-1966, לימודי תואר שני ב-1972 וקיבל תואר דוקטור ב-1977.
במהלך לימודיו נטל מזר חלק בחפירות ארכאולוגיות באכזיב, בתל זרור ובתל שקמונה, ולאחר מלחמת ששת הימים נטל חלק בחפירות ברובע היהודי בירושלים. בשנת 1968 הוא הוביל לראשונה פרויקט חפירה וערך סקר של אמות המים בירושלים. ממצאיו בתל קסילה היוו בסיס לעבודת הדוקטורט שלו, בנושא מקדשי תל קסילה ותרבות הפולחן בארץ ישראל במאות ה-12 עד העשירית לפני הספירה (בהנחיית יגאל ידין וטרודה דותן). מאז עמד מזר בראש מספר פרויקטי חפירה מן הגדולים בארץ ישראל במאה העשרים, ובהם החפירות בתמנה (1977–1989), באתר הזבו (1981-1978) בגן לאומי בית שאן (1989–1996) ובתל רחוב (2012-1997)[1].
מזר החל בעבודה אקדמית בשנת 1977, במסגרת האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1982 הוא היה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית, ובה הוא משמש משנת 1994 כפרופסור מן המניין ומחזיק הקתדרה לארכאולוגיה של ארץ ישראל על שם אליעזר סוקניק. כן הוא שימש במהלך השנים ראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, חבר המועצה הארכאולוגית של ישראל וחבר מועצת רשות העתיקות.
![]()
עמיחי מזר (משמאל) בביקור בחפירה ארכאולוגית בתל אסור ליד עין עירון
בשנת 2006 הוענק לו מטעם מוזיאון ישראל פרס פרשיה שימל על מחקריו בארכאולוגיה של ארץ ישראל וארצות המקרא.
בשנת 2009 הוענק למזר פרס ישראל לחקר הארכאולוגיה[2].
מזר נשוי לאורה ואב לשלושה.
מספריו
- The Quest for the Historical Israel with I. Finkelstein, edited by B. Schmidt 2007
- Archaeology of the Land of the Bible 1990
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ רן שפירא, כיצד יודע עמיתי המלומד שהמלך שישק פלש לארץ ישראל ב-925 לפנה"ס?, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2003
- ^ עפרי אילני, פרס ישראל לארכיאולוג עמיחי מזר, חוקר תקופת התנ"ך, באתר הארץ, 19 בפברואר 2009
- ^ איתמר זינגר, התנ"ך כהיסטוריה?, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2001
