על טעם ועל ריח אין להתווכח זאת הגרסה העברית לביטוי הלטיני הידוע בגרסתו קצרה "De gustibus non est disputandum" שפירושה בעברית "הטעם אינו נושא לוויכוח" ובגרסתו הארוכה "De gustibus et coloribus non est disputandum" שפירושה בעברית "הטעם והצבע אינם נושאים לוויכוח".
משמעות הביטוי הוא שהטעם האישי והעדיפויות האישיות הם עניין סובייקטיבי שלא ניתן לדון בהם על בסיס נימוקים אובייקטיביים.
מקור הביטוי אינו ידוע; סבורים כי הוא הופיע באירופה בתקופת ימי הביניים או בתקופת הרנסאנס.
מורכבות הביטוי נובעת מדו-משמעות[1] המילה "טעם" שמציינת את אחד החושים, או באופן כללי את התחושה "טעים" או "לא טעים", אך גם העדפה תרבותית בתחום המוזיקה, הציור, הלבוש וכדומה, המוגדרת כ"טוּב טעם".
בעבודתו "המילון הפילוסופי" (בצרפתית: Dictionnaire philosophique portatif.) שפורסמה בשנת 1764, כותב וולטר בפרק על טעם: "אומרים שאין להתווכח על טעם והדבר נכון מפני שאי אפשר לתקן פגם גופני, כאשר מדובר על הטעם כחוש המתבטא בסלידה או העדפה של מאכל. אין הדבר דומה בנושא האומנות....[2]
בספרו ביקורת כוח השיפוט (בגרמנית Kritik der Urteilskraft), שיצא לאור בשנת 1790, הציג הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט את דעתו על האספקט האובייקטיבי והסובייקטיבי של הטעם בהקשר לאסתטיקה וטבע את הביטוי בעל המשמעות ההפוכה " De gustibus est discutandum, דהינו, הטעם הוא אכן נושא לוויכוח. גישה זאת אומצה מאוחר יותר על ידי פילוסופים רבים אחרים.[3]
בכתב העת "כתבים" משנת 1927 הציע המשורר והמתרגם אברהם שלונסקי את הביטוי "על טעם ועל ריח אין להתווכח" כתרגום שאילה לביטוי הרוסי На вкус и цвет товарищей нет שתרגומו המילולי "לטעם ולצבע אין שותפים".[4]
הערות שוליים
- ^ משרד החינוך המזכירות הפדגוגית, אגף שפות, הפיקוח על הוראת העברית, דו משמעות תחבירית
- ^ Du bon goût, par le R. P. Jean-François Thomas, Vexilla Galliae, 2023-09-14 (בצרפתית)
- ^ Hannah Ginsborg, Kant’s Aesthetics and Teleology, Fall 2022, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2022
- ^ על טעם וריח אין להתווכח – חידושו של אברהם שלונסקי, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2018-02-08
