עופר ברגמן הוא בוגר תואר ראשון (בהצטיינות) בפסיכולוגיה מאוניברסיטה העברית בירושלים (1993), תואר שני מאוניברסיטת בר-אילן (1997) ודוקטורט מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב (2006). תחומי המחקר שלו כוללים ניהול מידע אישי, אינטראקציית אדם-מחשב, והתנהגות מידע[2]. הוא כתב מעל 40 פרסומים מדעיים. ה-H-index שלו עומד על 20[2].הוא קיבל מספר פרסים ומענקים כולל פרס המאמר המצטיין של JASIST[3], מענק הקרן הלאומית למדע ושני מענקים מטעם חברת גוגל[4][5].
ספרו
ברגמן הוא מחבר הספר The Science of Managing Our Digital Stuff אשר יצא בהוצאת MIT Press בנובמבר 2016[6]. הספר נכתב יחד עם פרופסור סטיב וויטיקר (Whittaker). הספר מאחד כמה ממאמריו של ברגמן ומשווה את שיטת התיקיות המסורתית לחלופות שלה - חיפוש המאפשר גמישות רבה יותר מניווט לתיקיות[7], תגיות המאפשרות שמירה מרובת קטגוריות[8] וניהול מידע קבוצתי[9]. למרות זאת, ברגמן ווויטיקר מצאו ששיטות אלו, אשר עובדות היטב בתחומי ניהול מידע אחרים, נכשלות בניהול מידע אישי. במקום זאת הספר מציע את הגישה הסובייקטיבית-למשתמש (אנ') למערכות לניהול מידע אישי, אשר מציעה עקרונות עיצוביים אשר עזרו ביצירת מספר עיצובים חדשניים[10]. הספר זכה לשבחים ממומחים באינטראקציית אדם-מחשב - ויון רוג'רס, ג'ון קרול, אביגייל סלן ורוברט קראוט. ברגמן התראיין למגזין TheMarker על יציאת הספר[11].
מחקר נוירו-קוגניטיבי
ברגמן השתמש בדימות מוחי על מנת לבדוק מתאמים נוירולוגיים להתנהגות מידע[12]. במחקר שביצע עם ד"ר יעל בן אשר התפרסם בכתב העת Nature Scientific Reports, הם הצביעו על הבסיס הנוירולוגי להעדפת ניווט על חיפוש בניהול מידע אישי[13]. תוצאות המחקר מראות שבעת ניווט לתיקיות, אנשים משתמשים באותם אזורים מוחיים המשמשים לצורך ניווט בעולם הפיזי ומשאירים את המערכת השפתית פנויה למשימות אחרות. לעומת זאת פעולת החיפוש מפעילה את אזור ברוקה האחראי על עיבוד שפה. לאחר צאת המאמר התראיין ברגמן לעיתון הארץ[14].
^Ofer Bergman, Steve Whittaker, Noa Falk, Shared files: The retrieval perspective, Journal of the Assocoation for Information Science & Technology Volume 65, Issue 10, 2014, עמ' 1949–1963