עונת רבייה היא תקופה מסוימת בשנה בה מתרחשת הזדווגות. בתקופה זו בעלי החיים בתקופת מיוחמים ומוכנים להביא צאצאים לעולם. בדרך כלל, עונת הרבייה היא התקופה בה התנאים בסביבת המחיה נוחים ומתאימים כמו כמות מספקת של מזון ושתייה וטמפרטורה אופטימלית. לבעלי החיים השונים יש עונות רבייה שונות המושפעות ממספר רב של גורמים כמו משך אור יום וגנטיקה.
באדם, בשונה מיונקים רבים, אין עונת רבייה. בנוסף בפרוקריוטים וחד תאים, כגון חיידק אין עונת רבייה מוגדרת, והרבייה מתרחשת כתהליך מחזורי במשך כל ימות השנה.
פיזיולוגיה
הנקבות בתקופה הזאת נכנסות לשלב הייחום, ומפרסמות זאת בכל מיני אמצעים כמו פרומוני ריח, התנהגות, השמעת קולות ואף שינוי במראה. לזכרים של הרבה מיני בעלי חיים יש דו-צורתיות זוויגית, שמופיעה רק לקראת עונת הרבייה לשם החיזור. קרני האייל למשל צומחות לקראת עונת הרבייה כדי שיוכלו לשמש לו להרשמת הנקבות וללחימה בזכרים אחרים. היות שקרניים אלו מכבידות על האייל, הוא משיר את קרניו בסוף העונה.
עונת רבייה כמבודד טקסונומי
על פי התפיסה הביולוגית של המין של חוקר האבולוציה ארנסט מייר הגדרת המין של יצור נקבע על ידי הרבייה, כלומר היכולת של שני הפריטים להזדווג בתנאים נורמליים ולהעמיד צאצאים פוריים הם הקובעים ששני הפריטים שייך לאותו מין. אחד מהמבודדים הטקסונומיים הוא עונת הרבייה של היצור, אם לשני יצורים יש עונת רבייה שונה הם שייכים לשני מינים שונים, מכיוון שההבדלים בעונת הרבייה מונעים מהם להזדווג.
