הדייגים פורשים רשת מכמורת מהמכמורתן ולוכדים כמויות גדולות של דגים. מכמורתנים מודרניים מסוגלים ללכוד כמויות גדולות של דגים ולשמור עליהם בקירור כדי לשמור על טריותם למשך זמן.
דיג מכמורתנים אינו שיטת דיג בררנית: רשתות המכמורת אינן ייעודיות ללכידת מינים מסוימים וכל דג שימצא באזור המכוסה על ידה יתפס בה. כך נתפסים דגים קטנים שאינם בעלי ערך מסחרי וכן דגים ובעלי חיים רבים שאינם דגי מאכל. חלק מרשתות המכמורת מצוידות בגלגלים שנעים על הקרקעית ומסבים נזק לשוניות. שיקום הדגה והסביבה הימית מפעילות מכמורתנים מוערך בעשרות שנים. בשל סיבות אלה דיג בעזרת מכמורתנים שנוי במחלוקת.
בישראל כ-16 מכמורתנים בעלי רישיון, הלוכדים כ-1,500 טונות דגים בשנה ומהווים כ-60% משלל הדיג השנתי בים התיכון (1% מסך צריכת הדגים בישראל)[1].
