ספורטאים זרים פעילים בישראל בעיקר בענפי הספורט הקבוצתיים, משחקי הכדור: כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדוריד וכדורמים, הן בגברים והן בנשים.
שילובם של ספורטאים זרים בספורט הישראלי החל בענף הכדורסל בעונת 1978/1979 (מאמנים זרים פעלו בישראל עוד קודם לכן). בכדורגל משתתפים שחקנים זרים מעונת 1989/1990,[1] והחל משנת 1991 הותר שיתופם של ספורטאים זרים בענפי ספורט נוספים.
מכסות לשחקנים זרים
מספר השחקנים הזרים שרשאית כל קבוצה לשלב בשורותיה נקבע על ידי איגודי הספורט המתאימים:
- כדורגל: כל קבוצה בליגת העל רשאית לרשום בשורותיה שישה שחקנים זרים כאשר בפועל רק חמישה מהם יכולים לשחק בו זמנית בהרכב. בליגה הלאומית רשאית כל קבוצה לרשום עד שלושה שחקנים זרים.
- כדורסל: בעבר הונהגו הגבלות שונות על מספר השחקנים הזרים בקבוצה, אולם הן בוטלו בעונת 2006/2007. יחד עם ביטול ההגבלה על מכסת השחקנים הזרים, נקבע חוק המחייב שבכל רגע נתון במשחק לפחות 2 שחקנים מתוך חמשת השחקנים שנמצאים על המגרש יהיו שחקנים מקומיים. חוק זה היה נהוג עוד קודם בליגה הרוסית ולכן זכה לכינוי "החוק הרוסי". הגבלה מסוימת הוחזרה בעונת 2009/10, אז נקבע שלקבוצה מותר לרשום בסגל המשחק עד שישה זרים, ובמהלך העונה מותר לה להגיע בסך הכל למכסה של שמונה זרים שנרשמו בשורותיה למשחקי הליגה. למשחקים באירופה אין הגבלת זרים, וגם "החוק הרוסי" אינו תקף. בעונת 2013/2014 הוחלט על חזרת החוק הרוסי שבו לכל קבוצה מותר לרשום למשחק לכל היותר 5 זרים.
- כדוריד: כל קבוצה בליגת העל לגברים ובליגה הלאומית לנשים רשאית לרשום בשורותיה ארבעה שחקנים זרים למשחקי הליגה. כל קבוצה שמשתתפת במשחקי גביע אירופה רשאית לרשום שני שחקנים זרים נוספים, למשחקים אלה בלבד. בליגה הלאומית לגברים ניתן לשלב שלושה שחקנים זרים בקבוצה.
- כדורעף: כל קבוצה בליגה לאומית א' לגברים רשאית לרשום בשורותיה שלושה שחקנים זרים, בעוד בליגת הנשים שניים. בליגה לאומית ב' ניתן לשלב שחקן זר אחד בקבוצה.
- כדורמים: ניתן לרשום שני שחקנים זרים בליגה הלאומית לגברים ושתי שחקניות זרות בליגה לנשים.
שחקן זר המתאזרח בישראל חדל להיחשב כשחקן זר.
בשנת 2003 הורשע סוכן השחקנים אברהם פלדה בעבירות מרמה אחדות, שנועדו לאפשר קליטתו של השחקן האמריקאי קני ויליאמס בקבוצת הפועל ירושלים על תקן של שחקן בוסמן, תוך עקיפת המגבלות בעניין זה. לאחר ערעור של המדינה הורשע גם יו"ר הקבוצה, דני קליין. על השניים הוטלו עבודות שירות לתועלת הציבור. על קבוצת הפועל ירושלים הוטל קנס.[2]
הסדרה בחקיקה
מבחינת הדין בישראל, ספורטאים זרים המועסקים בישראל הם בגדר עובדים זרים, אך קיימים הסדרים מיוחדים אחדים לספורטאים זרים.
אישור עבודה לספורטאי זר ניתן על ידי משרד הפנים, להבדיל מעובדים זרים בתחומים אחרים, שלהם ניתן אישור עבודה על ידי שירות התעסוקה שבמשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. בקבלת האישור מטפלת הקבוצה שהזמינה את הספורטאי. בדומה לעובדים זרים אחרים שאין להם אישור עבודה, גם ספורטאים זרים נעצרים לעיתים על ידי משטרת ההגירה.[3]
הקלת מס
בהתאם לאמנות מס בינלאומיות שחתמה ישראל עם מדינות אחדות, כגון הונגריה, פטורים ספורטאים בני מדינות אלה ממס הכנסה על הכנסתם בישראל. ספורטאים בני מדינות אחרות חייבים במס, אך נהנים מהקלה משמעותית.
תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ"ח-1998, שאותן התקין שר האוצר בהתאם לסמכות שמקנה לו סעיף 75א לפקודת מס הכנסה, מעניקות שתי הקלות במס הכנסה לספורטאי זר:
- היתר לנכות מהכנסתו מעיסוק בספורט סכום שהוציא בעד לינה או דמי שכירות והוצאות בשל ארוחות. הקלה זו אינה ייחודית לספורטאים, והיא ניתנת גם למומחים זרים.
- על הכנסתו החייבת של ספורטאי חוץ מעיסוק בספורט חל מס בשיעור 25%, במקום השיעורים הרגילים, המגיעים בשנת 2009 ל-46%, ובעבר הגיעו אף לשיעור גבוה יותר.
בהתחשב בכך שרבים מהספורטאים הזרים מגיעים להסכם עם הקבוצה הישראלית על גובה שכרם נטו, הקלות המס הן למעשה סבסוד העסקתם של ספורטאים זרים בספורט הישראלי.
עתירה לבג"ץ, של ארגון שחקני הכדורסל בישראל וארגון שחקני הכדורגל בישראל, לביטול הקלות מס אלה, בנימוק שהן פוגעות בזכויות הספורטאים הישראלים, נדחתה.[4]
בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010), התשס"ט-2009[5] נכלל גם סעיף המציע לבטל את הסמכתו של שר האוצר להתקין תקנות אלה, בנימוק:
- מוצע לתקן את סעיף 75א לפקודה, ולבטל את הסמכת שר האוצר לקבוע שיעורי מס מופחתים כאמור לעיל, מהטעם שאין הצדקה לקביעת שיעור מס מופחת על הכנסתם החייבת עיתונאי חוץ מעבודה עיתונאית וביחס להכנסתו של ספורטאי חוץ מעיסוק בספורט, ומהטעם שקיומם של שיעורי מס מיוחדים יוצר תקדים לא מוצדק ומפלה ביחס לאוכלוסיות אחרות.
במהלך הדיונים בהצעת החוק הוצא סעיף זה מהצעת החוק, והתקנות נשארו בתוקף.[6]
ביוני 2012 פסק בית המשפט המחוזי בת"א כי קבוצות הספורט יחויבו לשלם מע"מ על קניה ושאילה של שחקנים זרים, למפרע משנת 2002.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אבינעם פורת, קסם זר: הזרים הכי טובים בכדורגל הישראלי, באתר ynet, 28 באפריל 2016
- ^ ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' אברהם פלדה ודני קליין, ניתן ב־4.9.2007
- ^ איציק זיאת, קני וויליאמס נעצר בגלל שהות בלתי חוקית, באתר ONE, 12 במרץ 2009
- ^ בג"ץ 5274/01 ארגון שחקני הכדורסל נ' שר האוצר, ניתן ב-14.1.2002
- ^ הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010), התשס"ט-2009, ה"ח הממשלה מיום 16.6.2009
- ^ ועדת העבודה החליטה – הטבת המס לספורטאים הזרים תישמר, באתר הכנסת, 30.6.2009
אדריאן פילוט, שמעון מזרחי לחץ והטבת המס לספורטאים זרים לא תבוטל, גלובס, 30.6.2009
שאול אמסטרדמסקי ומיקי פלד, מכבי שוב על המפה: העלאת המס על ספורטאים זרים תפוצל מחוק ההסדרים, באתר כלכליסט, 30 ביוני 2009
- ^ רכישת כרטיסי שחקני כדורגל זרים מקבוצות זרות מחייבת בתשלום מע"מ, באתר של דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי עורכי דין, 20 ביוני 2012
