סלוסטיוס (ביוונית: Σαλούστιος) היה פילוסוף נאו-אפלטוני מהמאה ה-4 לספירה,[1] חברו של הקיסר הרומי יוליאנוס הכופר. הוא כתב את החיבור "על האלים ועל הקוסמוס", מעין קטכיזם של פגאניזם הלני מהמאה הרביעית.
יצירתו של סלוסטיוס חייבת הרבה לזו של יאמבליכוס, אשר שילב פלאטוניזם עם פיתגוראיות ותאורגיה, וגם לכתביו הפילוסופיים של יוליאנוס עצמו. החיבור די תמציתי, ובאופן כללי חף מהתאוריות המטאפיזיות הארוכות של הטקסטים הנאופלטוניים המפורטים יותר. מטרתו היא בחלקה "להדוף את ההתקפות הרגילות של הפולמוס הנוצרי" לנוכח העליונות הגוברת של הנצרות, ו"לעמת תאולוגיה עם תאולוגיה".
סלוסטיוס מסביר בחיבורו את השקפותיו על ההשגחה האלוהית, שם הוא מתייחס אל ברית המילה כמנהג היהודי המאפיין ביותר.[2] הוא מזכיר את מנהג זה של "העברים" בין המנהגים המוזרים של המסגטים (אנ') אשר "אוכלים את אבותיהם" והפרסים אשר "משמרים את אצילותם על ידי הולדת ילדים מאמותיהם".[1][3]
זהותו המדויקת של סלוסטיוס אינה ודאית. על ידי אחדים הוא מזוהה כפלאביוס סלוסטיוס (אנ'), שהיה המושל הפרטוריאני של גאליה בשנים 361–363 ועמיתו של יוליאנוס כקונסול בשנת 363,[4] ואילו על ידי אחרים הוא מזוהה עם סלוטיוס (אנ'), יליד גאליה שהיה המושל הפרטורי של המזרח בשנת 361.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 פטר שפר, יודופוביה, עמ' 146 (תרגום מאנגלית: להד לזר).
- ^ מנחם שטרן, Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem 1980, Vol.2, CXXXVII. Sallustius Neoplatonicus, pp. 573-574
- ^ De Deis et Mundo, IX, 5
- ^ Sallustius, ב"אנציקלופדיה האלה אתנה"
