סימני הטעמה הופיעו לראשונה בהונגרית אורתוגרפית במאה ה-15 בכתבי יד של התנועה ההוסיטית. בהתחלה, רק Áá ו-Éé סומנו, מאחר שהיו שונים גם בצורת הביטוי וגם במהותם בתוך המילה בה נכתבו. מאוחר יותר במאה ה-15 הופיעו גם Íí, Óó ו-Úú. במאה ה-18, לפני שההונגרית האורתוגרפית הפכה להיות קבועה ומוסכמת על ידי כל דובריה, צורפו להונגרית האורתוגרפית U ו-O עם אומלאוט וסימן הטעמה עילי (ǘ ו-ö́). במאה ה-19 הציגו טיפוגרפים הונגרים את סימן ההטעמה העילי הכפול כפתרון יותר אסתטי לכתיבת התנועה.
בתחילת שנות ה-20, האות Aa) A̋ a̋ עם סימן הטעמה עילי כפול) הייתה בשימוש כגרסה מוארכת של Ää. השימוש היה לייצוג התנועה /:æ/ ב-IPA (אלפבית פונטי בינלאומי), בעיקר במילים שאולות.
כתב יד דני קלאסי משתמש ב-"Óó" בשביל "Øø", אשר הופך לבעיה בעת כתיבת פארואזית במסורת דומה, כאשר יש לציין ש-"Óó" הוא חלק מן האלפבית הפארואזי. לכן Őő משמש לעיתים לכתיבת "Øø" בפארואזית.
טון דיבור
אלפבית ה-IPA (אלפבית פונטי בינלאומי) ורבים אחרים משתמשים בשתי מערכות כדי לציין את הטון: מערכת דיאקריטית ומערכת אלפבית תוספתי. במערכת דיאקריטית, סימן הטעמה עילי כפול מייצג טון גבוה במיוחד.
לכתיבת O גדולה עם סימן הטעמה עילי כפול יש לכתוב כטקסט רגיל 0150, ולאחר הכתיבה ללחוץ Alt+X במקלדת. ל-O קטנה במקום לכתוב 0150 יש לכתוב 0151 וללחוץ במקלדת Alt+X. לכתיבת U גדולה יש לעשות את אותו תהליך עם המספר 0170, ול-U קטנה יש לעשות את אותו תהליך עם המספר 0171. ב-Word לא קיים A עם סימן הטעמה ראשי כפול.
המספרים בקיצורי המקשים הם האותיות עם סימן ההטעמה העילי הכפול בכתב Unicode (יוניקוד).
לכתיבת סימן הטעמה עילי כפול בשילוב עם אות (כלומר לכתוב את האות ללא סימן ההטעמה הראשי הכפול ואחריה לכתוב את סימן ההטעמה הראשי הכפול), יש לכתוב את האות (U/u/O/o), וללא מרווח לכתוב 030B כטקסט רגיל, וללחוץ במקלדת Alt+X.
