סטן ברגמן
Sten Bergman![]() |
|
לידה |
20 באוקטובר 1895
רנסטר, שוודיה  |
|---|
|
פטירה |
19 בפברואר 1975 (בגיל 79)
רוניג', שוודיה |
|---|
|
ענף מדעי |
זואולוגיה |
|---|
|
מקום קבורה |
Salems kyrka |
|---|
|
פרסים והוקרה |
- פרס נילס הולגרסון (1952)
- מפקד במסדר כוכב הקוטב (העשור של 1950)
- אביר במסדר ואסה (העשור של 1950)
- קצין במסדר אורנז'-נסאו (העשור של 1950)
|
|---|
|
צאצאים |
Astrid Bergman Sucksdorff, Åke Bergman |
|---|
  |
סטן ברגמן (שוודית: Sten Bergman, 20 באוקטובר 1895 – 19 בפברואר 1975) היה זואולוג, צלם, ומרצה שוודי אשר ערך סיורי מחקר מקיפים בקוריאה (1935–1936), קמצ'טקה (1920–1923), פפואה גינאה החדשה (1948–1950) ובמקומות רבים אחרים.
ביוגרפיה
סטן ברגמן נולד בכפר רנסטר שבשוודיה ליוהאן, מתרגם ופרופ' לשירה קלאסית וקרסטין הנריקסון, מורה. כשהיה סטן בן 13 עברה המשפחה לרונינגה, פרבר של סטוקהולם. בשנת 1914 נרשם ברגמן ללימודי זואולוגיה, בוטניקה והוראה באוניברסיטת סטוקהולם. הוא נישא לדגני (לינדה) ברגמן ב-1920 ויחד הם יצאו למסעות החקר במזרח הרחוק. ברגמן סיים את לימודי הדוקטורט כשנתיים לאחר שובו ממסעו הראשון בקמצ'טקה בשנת 1925.[1]
מסעות חקר
ברגמן החל את קריירת המסעות שלו במסע לקמצ'טקה (1920–1923) שברוסיה. חלק ניכר מהציוד שאסף לקראת מסע זה, אבד עוד בתחילת המסע כאשר ספינתו טבעה. במסע זה אפיין ברגמן את הדוב המסתורי שנקרא מאוחר יותר על שמו.
בין השנים 1925 ל-1929 ערך מספר מסעות חקר בשוודיה בהם אסף ציפורים עבור מוזיאון הטבע הלאומי של שוודיה.
במסעותיו הבאים הגיע לאיים הקוריליים בצפון מזרח רוסיה (1929–1930).
בין 1936 ל-1937 הוא ביקר בקוריאה וחקר שם את חיי הטבע עבור מוזיאונים שונים בשוודיה. קורותיו בסיור בקוריאה מתועדים בספר שכתב ב-1938.
בזמן מלחמת העולם השנייה הוא נאלץ לקטוע את סיוריו וניצל את הזמן לכתיבת ספרים ומתן הרצאות.
עם תום המלחמה, ברגמן חזר למסעותיו במזרח הרחוק. הוא ערך שלושה מסעות ארוכים לפפואה גינאה החדשה (1948–1950, 1952–1953 ו-1956–1959). במסעות אלו, מלבד החשיפה לעושר בעלי החיים בג'ונגלים של דרום מזרח אסיה, נחשף ברגמן למנהגי בני המקום ובספרו הוא תיאר אף את הקניבליזם שהיה נהוג שם ולא רק לצורכי פולחן.[2]
בעקבות תאונת דרכים ב-1964 הוא ירד בכושרו וחדל ממסעותיו.
דוב ברגמן
ערך מורחב – דוב ברגמן
ב-1920 הבחין ברגמן באזור קמצ'טקה בעורו של דוב בעל פרווה שחורה, וציין כי דוב זה שונה משאר דובי הסביבה בגודלו הניכר ובשערו הקצר .[3] כמו כן הוא זיהה עקבות דוב גדולות מהאופייני לשאר דובי האזור – 36 ס"מ רוחבם ו-25 ס"מ אורכם. הדוב כונה על ידי ברגמן Ursus Arctos Piscator אולם הוא ידוע כיום כדוב ברגמן. הדוב לא נצפה באופן ישיר על יד איש מלבד ברגמן ומאז המחצית השנייה של המאה ה-20 נחשב לזן נכחד. בזמן המלחמה הקרה אזור קמצ'טקה היה ברובו שטח צבאי סגור ולכן לא התאפשרה כניסת אזרחים לבחון את אמיתות קיומו של דוב ברגמן.[4][5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
