סטיב סוולו |
| סוולו ב-2006 |
|
לידה |
4 באוקטובר 1940 (בן 84)
פייר לואן, ניו ג'רזי, ארצות הברית |
|---|
|
מוקד פעילות |
ארצות הברית  |
|---|
|
תקופת הפעילות |
מ-1960 |
|---|
|
מקום לימודים |
אוניברסיטת ייל, מכללת ברקלי למוזיקה |
|---|
|
עיסוק |
מוזיקאי, מלחין |
|---|
|
סוגה |
ג'אז, פוסט-בופ, ג'אז חופשי |
|---|
|
שפה מועדפת |
אנגלית |
|---|
|
כלי נגינה |
גיטרה בס |
|---|
|
חברת תקליטים |
Palmetto Records, ECM |
|---|
|
שיתופי פעולה בולטים |
קרלה בליי, ג'ון סקופילד, ג'ים הול, צ'יק קוריאה |
|---|
|
בן או בת זוג |
קרלה בליי |
|---|
|
www.wattxtrawatt.com |
|
פרופיל ב-IMDb |
  |
סטיב סוולו (באנגלית: Steve Swallow; נולד בניו ג'רזי ב-4 באוקטובר 1940) הוא מוזיקאי ג'אז, נגן גיטרה בס ומלחין. סוולו זוכה תדיר במשאלי "נגן הגיטרה בס הטוב ביותר בג'אז" של קוראי ומבקרי המגזין דאון ביט. מנגן בסגנונות פוסט-בופ וג'אז חופשי.
ביוגרפיה
סוולו החל לנגן מילדות וניגן בחצוצרה ובפסנתר לפני שעבר לקונטרבס בגיל 14. הוא למד הלחנה באוניברסיטת ייל אותה עזב ב-1960 על מנת להתחיל לעבוד בניו יורק בשלישייה של נגן כלי הנשיפה מעץ ג'ימי ג'ופרה יחד עם הפסנתרן פול בליי. הם חקרו את הג'אז החופשי לא בסגנון הרעשני של אורנט קולמן או ארצ'י שפ אלא בסגנון שקט וממוקד המזכיר מוזיקה קאמרית[1]. בשנים 1962–1965 ניגן בשלישיית ארט פארמר והחל לכתוב, בשנים 1965 - 1967 ניגן בלהקתו של סטן גץ ובשנים 1967 - 1970 התחילה שותפותו ארוכת השנים עם גארי ברטון.
בראשית שנות השבעים החליף את הקונטרבס בגיטרה בס בת חמישה מיתרים. הוא התקין מיתר דו גבוה בבס שלו ואימץ נגינה במפרט, כאשר אלתוריו מתמקדים ברגיסטרים הגבוהים של הבס.
בין השנים 1974–1976 שימש כמורה במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון ובין תלמידיו היה גם הגיטריסט ג'ון סקופילד. שמועה עקשנית טוענת שבאותה עת ערך (ללא קרדיט) את המהדורה הראשונה של ה-Real Book (ספר המכיל תווים לסטנדרטים ולקטעי סולו נודעים, מבלי להקפיד הקפדה יתרה על זכויות יוצרים), וזאת כיוון שמספר גדול יחסית של לחנים שלו נכללים במהדורה הראשונה של הספר. ב-1976 הוציא תקליט בשם Real Book.
משנת 1978 הוא שותף של קרלה בליי, שהפכה לבת זוגו, במספר פרויקטים שלה, בהם הביג בנד של קרלה בליי והרכבים קטנים. כמו כן שותפים השניים בחברת התקליטים שהקימו, wattxtrawatt[2]. סוולו מרבה לשתף פעולה עם ג'ון סקופילד, ג'ים הול, צ'יק קוריאה ואחרים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Berendt, Joachim E (1976). The Jazz Book. Paladin. pp. 123
- ^ אתר החברה
.svg){kind=logo}
