PROFILBARU.COM

סטיב סבלה
ستيف سابيلا
לידה	19 במאי 1975 (בן 49); ירושלים, ישראל
מדינה	גרמניה
השכלה	אוניברסיטת וסטמינסטר; מוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר; אוניברסיטת המדינה של ניו יורק ;
	www.stevesabella.com

סטיב סבלה (בערבית: ستيف سابيلا, נולד ב-1975), הוא אמן פלסטיני שנולד בעיר העתיקה בירושלים ומתגורר ויוצר בברלין.

ביוגרפיה

סבלה החל את לימודיו בתחום הצילום במוסררה בית הספר לאמנות ע"ש נגר בירושלים בין השנים 1997-1994. לאחר מכן המשיך את לימודיו לתואר ראשון במסלול ללימודים חזותיים בקולג' אמפייר סטייט באוניברסיטה הלאומית, ניו-יורק, אותם סיים ב-2007. סיים בהצטיינות תואר שני בלימודי צילום מאוניברסיטת ווסטמינסטר בלונדון בשנת 2008. כמו כן למד לתואר שני בעסקי אמנות במכון לאמנות סות'ביס לונדון אותם סיים ב-2009.

פעילותו האמנותית

יצירתו של סבלה מתאפיינת בשימוש בצילומים המודפסים בממדים גדולים, בקולאג' ובמדיה מעורבת. עבודותיו עוסקות בזהותו כפלסטיני שעזב את מולדתו כדי לחיות בברלין, אך עברו איננו מרפה ממנו. הקונפליקט הפנימי שנולד מהפער שבין זהותו הפלסטינית לבין המרחב נוכח בעבודותיו הראשונות שנוצרו עוד כשחי בירושלים והתפתח לכיוונים נוספים כשהפך למהגר, כשעבר להתגורר בברלין. במילותיה של האוצרת והיסטוריונית האמנות שרלוט בנק (Charlotte Ban), ״ מאז עזב את ביתו, סבלה עבר מסע מפרך דרך הפרגמנטים המרכיבים את ישותו. או כפרפרזה על משפט שכתב המשורר מוריד ברגותי (Mourid Barghouti), מסע שהוביל אותו להשלים עם מצבו המנוכר באופן תמידי, ואפילו לגלות שלהיות חסר שורשים מביא אתו שחרור מסוים״.^[1]

זהות (2002)

בסדרת תצלומי נוף ראשוניים בוחן סבלה את יחסו לנוף הפלסטיני-הישראלי. התמונות מראות נופים מבקעת הירדן – חלקם מצולמים בקונבנציה קלאסית המציגה ברובה את תוואי הקרקע, חלקם תקריבים של פיסות קרקע ותקריב של מזרן וסולם עץ שננטשו. לטענתה של בנק ״התצלומים שלא מראים לנו הרבה: פרגמנטים של שמיים, סלעים, שדות ושטחים פתוחים״.^[1] ״בזמן שעבדתי על פרויקט ״אחרית הימים״ (2003)״ מספר סבלה, ״בחנתי את התצלומים שבסדרה זו וגיליתי שחבויות בה מציאויות אחרות״.^[2]

בגלות (2008)

עבודות הקולאז' גדולות הממדים הללו נעשו בלונדון כשנה לאחר שעזב את מולדתו. סבלה חיבר יחדיו תצלומי תקריב של אותו המבנה, אותם צילם מזוויות שונות וכך יצר דימוי שיש בו תנועה רפטטיבית. השימוש החוזר באלמנטים דומים מאותו המבנה המצולם ובהשתקפויות הניבטות בחלונותיו מהווה הדהוד פוסט מודרני של העיסוק במראות ובהשתקפויות שאפיין את הסוריאליזם והדדאיזם במחצית הראשונה של המאה העשרים. בהרצאה על עבודתו, סיפר האמן שהוא מצא את עצמו תוהה אם יצר משהו חדש או שמה חשף באמצעות הטכניקה משהו שהיה חבוי במציאות ושהמתין להיחשף.^[2] שאלה זו אוצרת בתוכה, בהתאם לרוח הסוריאליסטית, שאלות אודות האופנים בהם אנו תופסים את המציאות. אך בניגוד לרפרנסים הפנים אמנותיים הללו, עבודות אלה יוצרות מציאות חדשה מפני שעבור סבלה, המציאות כפי שהוא חווה אותה, איננה הגיונית יותר מזו שהוא יוצר בקולאז'ים. לטענתה של בנק, (העבודות) מאפשרות לצופה גישה ויזואלית המתארת את המאבק הפיזיולוגי, אותו חווה האמן בעקבות היותו חסר שורשים״.^[1]

מטמורפוזה (2012)

מבחינה רעיונית ופורמליסטית, ניתן לראות בסדרה ״מטמורפוזה״ המשך ישיר לסדרה ״בגלות״. עבודות הקולאז' הללו מורכבות מפיסות דימויים שברוב המקרים קשה לאתר את אותו אובייקט המתקיים בעולם, אותו ״מקור״, שממנו לקח סבלה את הפרגמנטים מהם הרכיב את העבודות. ובכך, הוא נפרד מהייצוג הקונקרטי ושוקע במציאות שהיא לגמרי פרי דמיונו. בטקסט המבוא לקטלוג התערוכה ״ארכאולוגיה של העתיד״ מספרת קארין אדריאן וון רוקס (Karin Adrian von Roques) שבתקופה שעשה את העבודות הללו, הרגיש סבלה שהוא על סף משבר פיזי ומנטלי, ומחשבות על מוות טרדו את מנוחתו.^[3] בקלות ניתן לדמיין את הסגירות וחוסר המוצע שהעבודות משדרות כמבוך המתקיים במוחו של האמן, ממנו הוא מנסה להיחלץ.

38 ימים של היזכרות (2014)

סבלה חזר לירושלים ושכר בית שבשנת ארבעים ושמונה הופקע מפלסטינים לשלושים ושמונה ימים. במהלך שהייתו בבית החל לצלם באובססיביות את השרידים שנותרו במבנה שהעידו על קיומם של תושבי הבית המקוריים. לאחר מכן אסף פיסות צבע שהתקלפו מקירות הבתים בעיר העתיקה ביניהם גם פיסות מקירות בית ילדותו. לאחר מכן הפך את הקבצים הדיגיטליים לנגטיבים של שחור ולבן, מרח אמולסיה רגישה לאור על פיסות הצבע שאסף והדפיס עליהם את הדימויים במעבדת שחור לבן אנלוגית. העבודה בוחנת את המרווח שבין הכיבוש לבין זכות השיבה. מכיוון שהיצירות כה עדינות הן לבסוף מתפוררות, כך שלבסוף העדות היחידה לקיומם הוא הדימוי הדיגיטלי – כתוצאה הסדרה התפחה לעיסוק בגנאלוגיה של הדימוי, מספר סבלה בהרצאה על עבודתו.^[2]

פרסים

2008 - פרס על שם אלן אאורבך מהאוניברסיטה לאמנות בברלין.

ספרים

“In Exile”, קטלוג תערוכת יחיד, בהוצאת Metroquadro Gallery, איטליה (2010).
“Steve Sabella – Photography 1997-2014”, בהוצאת Hatje Cantz, גרמניה (2014).
“Archaeology of the Future”, קטלוג תערוכת יחיד, בהוצאת Maretti Editore, איטליה (2014).
“Fragments”, קטלוג תערוכת יחיד, בהוצאת Berloni Gallery, לונדון (2014).
“Independence”, קטלוג תערוכת יחיד, בהוצאת Meem Gallery, דובאי (2014).
“Layers”, קטלוג תערוכת יחיד, בהוצאת Contemporary Art Platform, כווית (2014).
“The Parachute Paradox”, בהוצאת Kerber Verlag, גרמניה (2016).
“Fragments From Our Beautiful Future”, קטלוג תערוכת יחיד, Kerber Verlag, גרמניה (2017)

תערוכות נבחרות

תערוכות יחיד

1998 - ״רגע אמת״, המכון הצרפתי, ירושלים.
2002 - ״חיפוש״, מרכז חליל סאקקיני (Khalil Sakakini), רמאללה.
2002 - ״זהות״, מרכז חליל סאקקיני (Khalil Sakakini), רמאללה.
2002 - ״החיים נהדרים״, גלריה ארטוטק מונטריאול, מונטריאול.
2003 - ״קץ הימים״, המכון הצרפתי, ירושלים.
2003 - ״קץ הימים״, המכון הצרפתי, עזה.
2003 - ״קץ הימים״, Al-Hallaj Gallery, רמאללה.
2004 - ״קץ הימים״, Al-Kahf Gallery, המרכז הבינלאומי של בית-לחם, בית-לחם.
2004 - ״קץ הימים״, הפקולטה לאמנות באוניברסיטת אל נאג'ה (Al Najah University), שכם.
2005 - “Kan Yama Kan & Till the End”, המכון הצרפתי, ירושלים.
2005 - “Kan Yama Kan & Till the End”, המכון הפרנקו- גרמני, רמאללה.
2010 - ״סטיב סבלה: בגלות״, גלריה מטרוקוואדרו, ריוולי.
2011 - ״אופוריה ומעבר״, גלריית הרובע הריק, דובאי.
2014 - ״פרגמנטים״, גלריה ברלוני, לונדון.
2014 - ״שכבות״, במה לאמנות עכשווית, כווית סיטי.
2014 - ״ארכאולוגיה של העתיד״, המרכז הבינלאומי לצילום Scavi Scaligeri, ורונה בשיתוף גלריה בוקס-ארט (ורונה) וגלריה ברלוני (לונדון).
2014 - ״עצמאות״, גלריה מיים (Meem), דובאי.
2016 - ״סטיב סבלה – פרדוקס המצנח״, במה לאמנות עכשווית, כווית סיטי.
2017 - ״פרגמנטים מהעתיד היפה שלנו״, מאוסף בומילר, ברלין.
2018 - ״אבולוציה״, יריד אמנות פריז, הגראנד פאלאס, פריז.
2018 - “Wavelengths”, גלריה מטרוקוואדרו, איטליה.

תערוכות קבוצתיות

1998 - ״חיפוש״, גלריה בית-העם, תל אביב.
1999 - ״בעיטת פתיחה״, הגלריה החדשה, ירושלים.
2002 - ״מולדת״, הגלריה של בית הספר לצילום מוסררה, ירושלים.
2002 - ״תקווה והרגע היפה: פרס לאמנים צעירים״, הקרן A. M. Qattan, מרכז חליל סאקקיני (Khalil Sakakini), רמאללה.
2002 - ״מבט מירושלים״, מוזיאון Museo di Roma in Trastevere, רומא.
2003 - ״מחשבה, גוף ונפש״, גלריה ARC, שיקגו.
2008 - ״לדלג על המבוא״, גלריה P-3, לונדון.
2008 - ״שכנים בדיאלוג״, סרייבו מוזיאון לאמנות עכשווית, סרייבו.
2009 - ״תערוכת צילום לזוכי פרס טרי אוניל״, הגלריה לצלמים עצמאיים, מזרח סאסקס.
2009 - ״דקונסטרוקציה של מיתולוגיות ומציאויות״, גלריה קפריס הורן, ברלין.
2009 - ״פלסטין״, המכון של העם הערבי, פריז.
2010 - ״פלסטין״, המוזיאון הלאומי של בחריין, מנאמה.
2010 - ״זה לא שיר אהבה״, גלריית הרובע הריק, דובאי.
2010 - ״אקדמיה צעירה״, אקדמיה לאמנות, ברלין.
2010 - ״הדימוי המופר״, גלריה ניקולאס רובינסון, ניו-יורק.
2010 - ״קווי גבול, לבנות מחדש את הגלות״, ירוק גלריה לאמנות, דובאי.
2010 - “Residua”, קרן לאמנות ברג'יל, שארג'ה (איחוד האמירויות הערביות).
2010 - ״נאמר, לא נאמר, נאמר מחדש״, מוזיאון לאמנות עכשווית מטהאפ, דוחה.
2011 - ״החדר המשתנה, הרהור ערבי על המנהגים והזמנים״, גלריה Spazio Qubi, טורינו.
2013 - ״ברלין, ישראל/פלסטין או כיצד מצב חשיבה חדש אפשרי״, ספרשסאל (Sprechsaal), ברלין.
2014 - ״הקפד להביט על החומה״, פסטיבל הצילום בארל, ארל.
2014 - ״הקפד להביט על החומה״, הביאנלה לצילוםPhotoquai, פריז.
2014 - ״הקפד להביט על החומה״, CAP פלטפורמה לאמנות עכשווית, כווית.
2014 - ״מבט פנימי על עיר: וידאו, צילום ומדיה מעורבת מיוצרים ערביים עכשוויים״, ביאנלה פוטו-פסט, יוסטון.
2014 - ״למטרת בילוי״, מוזיאון לאומי בחריין, מנאמה.
2014 - ״גשר לפלסטין״, גלריה מארק האחם, מרכז תערוכות ביירות, ביירות.
2015 - ״מבט מבפנים: וידאו, צילום ומדיה מעורבת עכשוויים״, פסטיבל אבו דאבי, גלריהEmirates Palace, אבו דאבי.
2015 - ״הקפד להביט על החומה״, יאללה שאבאב - פסטיבל סרטים ותערוכות, מהדורה חמישית, Lecca (איטליה).
2015 - ״תערוכת קיץ״, גלריה ברלוני, לונדון.
2015 - ״2 X 10 חוגגים עשרים שנה לבוקס-ארט״, גלריה בוקס-ארט, ורונה.
2015 - “Nel Mezzo del Mezzo”, מוזיאון Riso & Albergo dei Poveri, פלרמו.
2015 - ״קירות ושוליים״, קרן לאמנות ברג'יל, סארג'ה (איחוד האמירויות הערביות).
2015 - ״הביאנלה הראשונה לצילום ערבי״, המכון העולמי הערבי, פריז.
2015 - ״מגניב גרמני״, מוזיאון פרטי סאלסאלי, דובאי.
2016 - “Inaugurazione nuova sede a Torino”, גלריה מטרוקוואדרו, טורינו.
2016 - ״אחרי השמים האחרונים״, Ballhaus Naunystrasse, ברלין.
2016 - ״מדינת הדברים האחרונים״, ברלין מעבדת אמנות, ברלין.
2017 - “Lady Dada Kalem”, קונסטהאוס KuLe, ברלין.
2017 - ״פוטופסט אתונה - פסטיבל ספרי צילום״, מוזיאון בנקי, אתונה.
2018 - פסטיבל אביב ביירות, ביירות.
2018 - “Un œil ouvert sur le monde arabe”, המכון הערבי, פריז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטיב סבלה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של סטיב סבלה (באנגלית)
ספרו של סטיב סבלה ״צילום: 2014-1997״, באתר של הוצאת הספרים Cantz Hatje.
Ted Talk של סטיב סבלה.
סטיב סבלה בעמותה לאמנות ברג׳יל (barjeel).
כתבה במהדורה האנגלית של הארץ (נובמבר 2005).
ביקורת שנכתבה על ידי דורותיאה שכואנה (Dorothea Schoene) על ספרו של סטיב סבלה ״צילום: 2014-1997״ בג׳ורנל ללימודים פלסטינים, גיליון 44, מספר 4, קיץ 2015.
כתבה באתר המגזין לאמנות ״נאפאס״.
כתבה במגזין האינטרנטי שפיץ – מגזין ישראלי בברלין.

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Bank, Charlotte. 2016. "Re-constructing Dasein: The Works of Steve Sabella.", imeu.org, March 28. Accessed July 5, 2018..
^ ¹ ² ³ Sabella, Steve. 2015. stevesabella.com. April 6. Accessed July 5, 2018. Unlocking Visual Codes
^ Roques, Karin Adrian von. 2014. "Archeology of the Future." In Archeology of the Future, by Steve Sabella, 25. Verona : The International Center of Photography Scavi Scaligeri.