PROFILBARU.COM

סטיב ישראל
Steven Israel
	דיוקנו של ישראל בקונגרס ה-113
לידה	30 במאי 1958 (בן 66); ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (1982); Nassau Community College (1978); אוניברסיטת סירקיוז (1979); תיכון מק'ארתר ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	israel.house.gov
	3 בינואר 2001 – 3 בינואר 2017; (16 שנים)
	→ ריק לאציו תומאס סוואזי ←
מחוז בחירה	מחוז הקונגרס השני (2013-2001) ; מחוז הקונגרס השלישי (2017-2013)

סטיבן "סטיב" ישראל (באנגלית: Steven "Steve" Israel; נולד ב-30 במאי 1958) הוא סופר ופוליטיקאי יהודי-אמריקאי מטעם המפלגה הדמוקרטית. כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וייצג את מדינת ניו יורק על מחוזותיה השונים, המכסים אזורים במחוז נסאו, לונג איילנד.

בינואר 2016 הודיע כי אין בכוונתו לרוץ לכהונה נוספת^[1].

ביוגרפיה וקריירה

ישראל נולד בברוקלין שבניו יורק. הוא למד בקולג' נאסו קמיוניטי ובאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. נבחר למועצת העיירה של האנטינגטון שבמדינת ניו יורק ב-1993. בעקבות עזיבתו של ריק לאזיו את בית הנבחרים של ארצות הברית בשנת 2000, נבחר ישראל להחליף את מקומו מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא זכה לרוב של 48% מהקולות, וגבר על הרפובליקנית ג'ואן ג'ונסון, שקיבלה 34% מהקולות ועל עוד שלושה מועמדים עצמאיים. ישראל הוא חבר ב"קואליציית הכלבים הכחולים", תת-קבוצה בסיעה הדמוקרטית הנוקטת בעמדות ימניות יותר יחסית ליתר חברי הסיעה. כמו כן, ישראל חבר בקואליציה הדמוקרטית החדשה, שדולת חברי הקונגרס הדמוקרטים במרכז המפה הפוליטית לקידום עמדות מתונות ועסקים.

בכהונתו הראשונה, הוא העביר חקיקות רבות יותר מכל חבר דמוקרט חדש אחר בבית הנבחרים, והתגאה במיוחד בהצעת חוק שיזם במטרה להאיץ את המחקר והטיפול בסרטן השחלה. ישראל רואה בנושאי ביטחון לאומי, ביטוח בריאות ואיכות הסביבה את הנושאים החשובים ביותר מבחינתו.

בכהונתו השנייה, מונה לתפקיד עוזר מצליף. ישראל מכהן בוועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים, הוא המייסד ויושב הראש של קבוצת המחקר הדמוקרטית לביטחון לאומי, חבר בשדולת חברי הקונגרס במרכז המפה הפוליטית ויושב ראש משותף לשדולת חברי בית הנבחרים הדו-מפלגתית לסרטן, כמו גם חבר בצוות העבודה הדו מפלגתי להגנת לונג איילנד.

בכהונתו השלישית, מונה ישראל לעמוד בראש צוות העבודה לביטחון וצבא של שדולת בית הנבחרים הדמוקרטית, קבוצה של 15 חברי קונגרס אשר ייתנו סיוע לקהילה הביטחונית וייעצו להנהגת בית הנבחרים הדמוקרטית בנושאי מדיניות צבאית.

בכהונתו הרביעית בקונגרס, השיג ישראל הקצאות פדרליות לחיזוק והרחבה של כלכלת לונג איילנד בסכום של למעלה מ-83 מיליון דולר. הוא הביא להשקעה של 100 מיליון דולר בחוזים ביטחוניים; 14 מיליון דולר לשיפור הדרכים; 2.5 מיליון דולר במענקי בריאות וחינוך ו-14.5 מיליון דולר להגנת הסביבה. הוא גם השיג למעלה מ-2 מיליון דולר בתשלומי הפיגורים של קצבאות של לחיילים משוחררים. באותה כהונה היה חבר בוועדת ההקצאות.

ישראל כתב 2 ספרי רומן-בדיוני רבי מכר העוסקים במאחורי הקלעים של הפוליטיקה: "המלחמה הכוללת במוריס" שיצא ב-2014 ורומן נוסף בשנת 2018.

בנובמבר 2021, פתח ישראל חנות ספרים באויסטר ביי,עיירה בלונג איילנד וקרא לה על שמו של הנשיא לשעבר תאודור רוזוולט, שהיה תושב העיירה.

חיים אישיים

ישראל גר בדיקס הילס. היה נשוי למארלן באד שכיהנה במועצת העיירה של האנטינגטון וכיום מכהנת כשופטת מחוזית בבית משפט לענייני משפחה. הזוג התחתן ב-2003 והתגרש ב-2014. לזוג יש 2 בנות. ב-2018 התחתן לקארה לונגוורף.

מדיניות פנים

אנרגיה והגנת הסביבה

ישראל מאמין בייסוד תוכנית כוללת לאנרגיה חלופית שתחזק את הביטחון הלאומי, תקטין את התלות בנפט זר, תצמיח את הכלכלה ותגן על הסביבה. ישראל תומך בהגנה על היערות והפארקים הלאומיים, אוויר ומים נקיים והתנגד לקידוח הנפט במפלט הבר הלאומי הארקטי המוגן (ANWR).

חינוך

ישראל תומך בתוכנית "שום ילד לא נשאר מאחור", תוכניות במימון פדרלי ארצי לשיפור הישגיהם של התלמידים ביסודי ובתיכון, העלאה במימון הפדרלי הארצי לבתי ספר ציבוריים בלונג איילנד והשכלה גבוהה הניתנת למימון.

ביטוח בריאות

הוא תומך בהפחתת המס על ביטוח בריאות למשפחות ולמעסיקים שמשלמים ביטוח לעובדיהם.

ביטוח לאומי

הוא תומך בשימור המוסד לביטוח לאומי האמריקאי, ללא הפרטה, שיפור הקצבאות עבור מקבלי הקצבאות הנוכחיים והעתידיים.

האוכלוסייה המבוגרת

הוא רואה למטרה לפעול למען תרופות בנות מימון; העלאה בקצבת הביטוח הלאומי בצורה שתשמור על עלות ריאלית לצרכים של האוכלוסייה המבוגרת של לונג איילנד.

מדיניות חוץ ועיראק

באוקטובר 2002, עם התקרבות ההחלטה על פתיחת מלחמת עיראק הוא הצביע בעד הפלישה לעיראק וב-2004, בעד הורדת סדאם חוסיין מהשלטון. מאוחר יותר ב-2006, עם הידרדרות המצב הביטחוני וכמה שנראה אז ככישלון הצבא האמריקאי בהבאת ביטחון למדינה זו, הוא הצביע נגד ההצעה להכריז על עיראק כחלק מהמלחמה בטרור, ללא תאריך יעד לנסיגה וב-2007, אף הגדיל לעשות ותמך בהצעה להיערכות מחדש של הכוחות האמריקאים תוך 90 יום. כמו כן, בדיון בקונגרס, על התוכנית השנוייה במחלוקת של הנשיא בוש להעלות את מספר החיילים בעיראק, בסוף 2006 ותחילת 2007, הוא הביע בנאום את התנגדותו לכך וציין כי הוא היה מצביע להעלות את מספר החיילים באפגניסטן, עמדה של רבים מהדמוקרטים כי המרכזיות של המלחמה בטרור היא אפגניסטן וכי עיראק היא רק גרורה מיותרת של המלחמה האמיתית בטרור שנפתחה עם פתיחת מלחמת אפגניסטן כתגובה האמיתית על פיגועי 11 בספטמבר. הוא הוסיף כי יש צורך שהצבא יהיה ערוך מבית ולא בעיראק, כדי להיות מוכן לאיומים חשובים יותר מאיראן ומקומות אחרים.

יחסו לישראל

ישראל ידוע כתומך של מדינת ישראל וב-2006 ביקר בחריפות את ג'ימי קרטר על ספרו "פלסטין: שלום ולא אפרטהייד". כמו כן הסתייג מזכייתה של תנועת החמאס בבחירות שנערכו ברשות ב-2006.

הוא ידוע בקונגרס, מלבד הנושאים הפנימיים, כמוביל בנושאים של ביטחון לאומי ויחסי ארצות הברית–ישראל. בנושא ישראל, הוא משחק תפקיד ייחודי בחיזוק היחסים בין ישראל לארצות הברית, כאשר כחבר ב"קואליציית הכלבים הכחולים" של חברי בית הנבחרים, הקבוצה המרכזית של השמאל, ממקומות שמרניים בעיקר בדרום, אשר רבים מהם הם אין להם ציבור בוחרים פרו ישראלי וסטיב ישראל מייסד את תת-הקבוצה שנקראת צוות העבודה לישראל ולמזרח התיכון ואשר עוזרת לחברי הקואליציה להבין את החשיבות של שותפות חזקה בין ארצות הברית לישראל. באוגוסט 2003, סטיב ישראל הוביל את המשלחת הגדולה ביותר מטעם הקונגרס אי פעם לישראל והעביר חוק שמסמיך את מחלקת המדינה לפקח על תוכניות לימודים, ספרי לימוד וכיתות במזרח התיכון עם תוכן אנטישמי. כמו כן הוא פעיל מאוד בתחום קידום הסובלנות כלפי דתות שונות בצבא הן בחקיקות והן ביוזמות אחרות.

יוזמות חוק ויוזמות אחרות

ב-2002, הוא יזם את הצהרת הקונגרס המפצירה בממשלת מצרים וממשלות ערביות אחרות שלא לאפשר לתקשורת הממשלתית לשדר תוכניות שמשתמשות במסמך של הפרוטוקולים של זקני ציון, הצעת חוק 583, על עמדת בית הנבחרים בדבר הצורך להנפיק בול זיכרון לקורבנות השואה, תיקון מספר 3583, לאסור על ארגונים אשר תומכים בטרוריסטים או בארגוני טרור מלהיות קבילים לקבלת פטור ממס ותמך בחוק המביע סולידריות עם מדינת ישראל במלחמתה בטרור. כמו כן, הוא הפציר יחד עם 25 חברי קונגרס בנשיא פיפ"א לדחות את בקשת המדינות הערביות, ביוזמת איגוד הכדורגל הסעודי, להוציא את ישראל מהמונדיאל המתקרב בשל הסכסוך הישראלי-פלסטיני וב-2003, הוא הביע דאגה בפני הנשיא בוש יחד עם הנציגים היהודים אנטוני ויינר, שלי ברקלי ואליוט אנגל לגבי ההצעה לחתוך ב-290 מיליון דולר מחבילת הלוואות הערבון בסך 9 מיליארד דולר לישראל, בתגובה לבניית גדר הביטחון, הם הפצירו בבוש לחדול מלחץ על ישראל והדגישו גם את הצורך ללחוץ על יאסר ערפאת לסיים את ההסתה והאלימות. ב-2007, הוא יזם את הצהרת הקונגרס 262, המתייחסת לחוסר הסבלנות הדתית של ספרי הלימוד בערב הסעודית וההערות האלימות שם, הצעת החוק בית הנבחרים 690, המתייחסת לעמדת בית הנבחרים בנוגע להפרות המתמשכות והשיטתיות של איראן וסוריה של החלטות האו"ם 1559 ו1701, הצעה משותפת לשני בתי הקונגרס להעניק אזרחות של כבוד לאנה פרנק, הצהרת הקונגרס 321, המכבדת את השרות וההשגים של הטייסות של חיל האוויר האמריקאי במהלך מלחמת העולם השנייה.

הבעת עמדות בנושא ישראל

ב-19 ביולי 2006, עם פתיחת מלחמת לבנון השנייה, הוא נאם במליאת בית הנבחרים, בתמיכה בישראל ובהצעת החוק המגנה את ההתקפות האחרונות על ישראל וציין כי על אף שישראל נסוגה כבר מעזה ודרום לבנון "בכל פעם שישראל לקחה סיכון לשלום, הסיכון נענה באלימות וזה בלתי קביל. מה אנחנו היינו עושים? זה בדיוק מה שאנחנו עשינו ב-11 בספטמבר, כאשר טרוריסטים הסתננו לגבולותינו, הגבנו בתקיפות כדי להגן על אזרחים חפים מפשע. לישראל יש את הזכות לעשות את אותו הדבר. הצעת החוק הזו פשוט אומרת שישראל לקחה סיכונים לשלום. הסיכונים האלה צריכים להענות בהדדיות ולא בטילים; עם רצון טוב, ביטחון ולא בחטיפות".

עם תום המלחמה ב-17 באוגוסט 2006, לצד עליית המודעות הבינלאומית לגבי חזבאללה, הוא יצא בקריאה לתגובה דחופה לדווחים כי איראן עלולה לספק לחזבאללה טילי כתף, "זאת התפתחות מטרידה בצורה חריגה" הוא אמר, "לחזבאללה יש היסטוריה ארוכה של התקפות טרוריסטיות כנגד אזרחים וטילי הכתף שאיראן התחייבה להעביר יהיה נשק עוצמתי כנגד מטוסים אזרחיים. טילי כתף כבר היו בשימוש על ידי טרוריסטים עם יעילות קטלנית עשרות פעמים. אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לממשלות לחלוק את הנשק הקטלני הזה עם טרוריסטים".

במרץ 2007 בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית עם חברי חמאס, הוא חתם יחד עם 243 חברי קונגרס על היוזמה של היהודים רוברט וקסלר וגארי אקרמן, אשר מפציר בחאבייר סולאנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע או מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים.

ביולי 2007 הוא ביקר בישראל והפליא בבלוג שלו בתיאור ציורי על המצב הפוליטי בישראל והממשלות המתחלפות, "ממשלת ישראל היא סט של חתיכות נעות. אבל זה מה שנוף מדברי הוא למעשה -- חולות נעים כל הזמן, קוברים וחושפים, יוצרים מכשולים חדשים ומעיפים את הישנים. הנצחיות של המדבר הוא השיעור של המקום. החול יכול ליצור מערבולת וללבוש צורה ודמות חדשה, אבל הוא נשאר חול -- זמני בצורתו אבל קבוע בדמותו".

ב-6 בספטמבר 2007 הוא נאם במליאת בית הנבחרים והביע את דאגתו לגבי ירי הקסאם המתמשך, על אף שישראל נסוגה מרצועת עזה ושלישראל יש את "הזכות המוחלטת" להגן על עצמה, "הפלסטינים המיליטנטים האלה מנסים להרוס אוכלוסייה שלמה" הוא אמר, "אפילו היום, שני קסאמים נחתו בקרבת שדרות, אחד מהרקטות האלו כוון ונחת ליד גן ילדים, בשבוע הראשון ללימודים. תארו לכם את הדילמה של ההורים באזור זה" והוסיף, "המצב הנוכחי הוא בלתי קביל--ארגון הטרור חמאס מפר בבירור את הריבונות הישראלית ודורס את הזכות של ישראל על אדמתה ועמה".

בינואר 2008 הוא ביקר במצרים, בעקבות לחץ של הקונגרס של הקונגרס שהחליט חודש קודם להקפיא 100 מיליון דולר מהסיוע למצרים עד שזו תגביר את השמירה על הגבול. מצרים הסכימה להוציא חלק מן מכספי הסיוע על טכנולוגיה מתקדמת, כולל רובוטים לאיתור מנהרות. הוא שוחח בנושא עם נשיא מצרים, חוסני מובארכ ודיווח כי "מומחים בחיל ההנדסה האמריקאי יאמנו את שומרי הגבול המצריים במשך כחודשיים, הציוד המתוחכם והייעוץ הטכני האמריקאי יגרמו לשינוי גדול, יביאו לסגירת המנהרות הללו, ויסירו את סוגיית המנהרות מהדיונים הבאים על ההקצבות האמריקאיות".