סטיבן פול "סטיב" ג'ובס (באנגלית: Steven Paul "Steve" Jobs; 24 בפברואר1955 – 5 באוקטובר2011) היה יזם, משקיע וממציאאמריקאי. ג'ובס היה ממייסדי חברת אפל והמנכ"ל הראשון שלה, תפקיד בו כיהן בשנים 1976–1983, ולאחר מכן משנת 1997 ועד חודשים ספורים לפני מותו ב-2011. בזכות מחשב Apple II פורץ הדרך, נחשב ג'ובס לאחד מחלוצי המחשוב האישי. הוא נמנה עם המניעים העיקריים להבאת ממשק המשתמש הגרפי למחשב האישי במחשבי מקינטוש, ונחשב לדמות המרכזית שמאחורי הזינוק הכלכלי של חברת אפל בראשית המאה ה-21, בזכות מוצרים פופולריים וחדשניים כדוגמת אייפוד, אייפד ואייפון. בנוסף לכך, ג'ובס היה שותף להקמת חברת NeXT וכיהן כיושב-ראש וכבעלים של אולפן ההנפשהפיקסאר. הוא נמנה עם עשירי העולם, והונו הוערך בספטמבר 2011, סמוך למותו, בסך של 7 מיליארד דולר.[1] ג'ובס בעל עיטור מדליית החירות הנשיאותית (2022).[2]
ביוגרפיה
בית הוריו של ג'ובס בלוס אלטוס שבקליפורניה, ששירת ככתובתה המקורית של חברת "אפל"
לאחר שלא מצא עניין בלימודים בבית הספר לחץ על הוריו לשנות מקום מגורים כדי שיוכל ללמוד בבית ספר טוב יותר. כשהיה בכיתה ט' הכיר ג'ובס את סטיב ווזניאק, שכונה בפי חבריו "ווז". ווזניאק היה באותה עת בכיתה יב'.
ב-1972 סיים ג'ובס את לימודיו בתיכון בקופרטינו שבקליפורניה. לאחר הלימודים נכח בהרצאות של חברת HP ועבד בחברה במהלך חופשת הקיץ. הוא החל ללמוד בקולג' ריד בפורטלנד שבאורגון, אך נטש את הלימודים לאחר סמסטר אחד. למרות זאת המשיך להגיע להרצאות בקולג'. ג'ובס העיד על עצמו כי במהלך שהותו בקולג' היה דל אמצעים. הוא נאלץ לישון על הרצפה בחדרו של חבר, היה ממחזר בקבוקים תמורת פיקדון כדי לקנות אוכל, ואף הלך ברגל 11 ק"מ בכל יום ראשון בבוקר כדי לקבל ארוחה במקדש של התנועה הבינלאומית למען תודעת קרישנה.
כריסן ברנן, בת זוגו הראשונה של סטיב ג'ובס, העידה שבתחילת 1973 חי ג'ובס חיים פשוטים בתא בלוס גאטוס, קליפורניה, עבד כטכנאי באטארי וחסך כסף לטיול הממשמש ובא להודו. היא מספרת בביוגרפיה שלה שג'ובס היה קורא את הספר Be Here Now (אנ') (והעניק לה עותק), הקשיב למוזיקה דרום הודית, והשתמש בכרית מדיטציה יפנית.[4]
ג'ובס ביקר בהודו בשנת 1974 כדי לבקר את נים קרולי באבא, גורו הינדי, באשראם שלו בחיפוש אחר הארה רוחנית. לאחר שהות של שבעה חודשים עזב ג'ובס את הודו וחזר לארצות הברית. במהלך תקופה זו התנסה ג'ובס בסמים פסיכדלים, וטען לאחר מכן שחווייתו עם LSD הייתה "אחד משניים או שלושה הדברים החשובים ביותר שעשיתי בחיים שלי".[5]
ג'ובס עזר לווזניאק למכור מכשיר שפיתח אשר הערים על חברות הטלפונים ואיפשר ביצוע שיחות בחינם (בניגוד לחוק). ביחד, הם מכרו מספר מכשירים כאלה הנקראים "בלו בוקס". המכשיר הדיגיטלי שיוצר על ידם היה ללא צורך בכוונונים כלשהם. בתחתיתו הם הדביקו מדבקה בה נכתב "כל העולם אצלו בידיים".[6]
ווזניאק וג'ובס היו חברים ב"מועדון המחשב", שם (ב-1976) הוצג האלטאיר: המחשב האישי הראשון. האלטאיר לא נראה כמו מחשב מודרני ובנוסף הוא הגיע ללא תוכנה. אלטאיר שימש עבורם השראה, לבניית מחשב, שיכלול מקלדת ומסך.
בשנת 1976, בגיל 20, הקים ג'ובס, יחד עם ידידו סטיב ווזניאק ועם רונלד ויין, את חברת אפל מהמוסך שבבית הוריו. כדי לממן את הרכיבים, ווזניאק וג'ובס מכרו חפצים אישיים (ווזניאק מכר מכונת חישוב של חברת HP וג'ובס מכר את רכבו). המחשב הראשון שהוציאו השניים, Apple I, לא זכה להצלחה רבה (את ההזמנה הראשונה ל-50 מחשבים הם קיבלו מאדם בשם פול טרל, שהיה בעליהן של שלוש חנויות אלקטרוניקה) אך הדגם השני שלו, Apple II, זכה להצלחה גדולה. על מנת לממן את בניית ה-Apple II גייסו ווזניאק וג'ובס את המשקיע מייק מארקולה, שנטל לאחר מכן חלק בניהולה של אפל. כבר בשלב מוקדם זה הפגין ג'ובס חושים חדים לצרכיו של הציבור, כאשר דחף לבנייתו של מחשב שלם על כל חלקיו, המכוון לציבור הרחב ולא לציבור מצומצם של חובבים בוני מחשבים. גישה זו הפכה את Apple II למחשב האישי הראשון שהוצע לציבור הרחב, והצלחתו הפכה את אפל לגורם מרכזי בתעשיית המחשבים האישיים המתפתחת. בסוף שנות ה-70 הבין ג'ובס כי למרות הצלחתו הרבה של Apple II לא ירחק היום ויקומו לו מתחרים ראויים בידי חברות מרכזיות בתחום המחשבים. לאור תובנה זו דחף ג'ובס לפיתוחו של מחשב שייצור פער איכותי חדש בין מחשבי אפל למחשבי החברות המתחרות. פריצת הדרך התרחשה בזכות ביקורו של ג'ובס במרכז המחקר של חברת זירוקס בשנת 1979. שם גילה ג'ובס מחשב עם מסך צבעוני, שאפשר לנוע על פניו עם עכבר. המחשב, שלפיתוחו דחף ג'ובס, התבסס על ממשק משתמש גרפי מונחה עכבר. הפרויקט המרכזי שפותח באפל היה דגם "ליסה" (אנ') והיה באחריותו של ג'ובס, אך לאחר שג'ובס חדל מלנהל את הפרויקט, הוא עבר לנהל את פיתוחה של גרסת מחשב מתקדמת-פחות, אך זולה יותר. משהחלו למכור מחשב זה, הוא זכה לשם "מקינטוש" (Macintosh), כמעין וריאציה לשם של זן תפוחים (McIntosh).
ג'ובס לא זכה לקצור את פירות הצלחתו של ה"מקינטוש". בשנת 1983 גייס ג'ובס כמנכ"ל אפל את איש חברת "פפסי" ג'ון סקאלי.[7] ג'ובס היה מודע למגבלות כישורי הניהול שלו באותה עת, וסבר כי נוכחותו של סקאלי תועיל לחברה, אך בתוך זמן קצר גילה כי המנכ"ל החדש דוחק את רגליו.
בשנת 1985, שלושה חודשים לאחר יום הולדת ה-30 של ג'ובס, החליט הדירקטוריון של אפל לפטר את ג'ובס מכל פעילות בחברה, לאחר עשר שנים שבהן הפכה החברה להיות שווה שני מיליארד דולר והעסיקה 4,000 עובדים. הוא הקים את חברת נקסט (NeXT), שייצרה מחשבים אישיים עם מערכת הפעלה מבוססת יוניקס. נקסט נחשבה למערכת חדשנית מבחינה טכנולוגית, בין השאר בזכות שימוש בטכנולוגיות תכנות מונחה עצמים, תצוגה מבוססת פוסטסקריפט והתקנים מגנטו-אופטיים.
מטרתה של נקסט (NeXT) הייתה ייצור מחשבים לשוק ההשכלה הגבוהה (אוניברסיטאות), אך המחשב היה יקר מידי (10,000$) והמכירות לא הצדיקו את קיום החברה, שנמכרה בסופו של דבר לאפל.
הגרסה המקורית של הרשת הכלל עולמית (WWW), הנגישה דרך האינטרנט, פותחה על ידי טים ברנרס-לי על אחד ממחשבי נקסט.
בשנת 1986 רכש מג'ורג' לוקאס את חטיבת גרפיקת המחשב של חברת הסרטים שלו תמורת עשרה מיליון דולר. ג'ובס הקים יחד עם אדווין קטמל את פיקסר בהתבסס על הטכנולוגיות שפותחו בחטיבה. בשנים הראשונות ניסתה פיקסר למכור מחשבים, אך לאחר מכן התרכזה ביצירת תוכנות גרפיות ויצירת סרטי אנימציה באמצעותם. שנים מאוחר יותר הפכה פיקסר לסטודיו האנימציה הגדול בעולם.
בשנת 1996 נרכשה חברת נקסט על ידי אפל תמורת 402 מיליון דולר וג'ובס שב לחברה אותה ייסד. באמצע שנת 1997 מונה למנכ"ל זמני של החברה, אחרי עזיבתו של גיל אמיליו. הטכנולוגיה של נקסט, ובמיוחד מערכת ההפעלה שלה "נקסטסטפ" (NeXTSTEP) הפכו לבסיס למערכת ההפעלה OS X של המקינטוש.
בכהונתו כמנכ"ל זמני ומשנת 2000 כמנכ"ל קבוע של אפל, שינה ג'ובס את החברה. הוא הציג דגמים חדשניים כמו איי-מק (iMac) ומאוחר יותר את נגן המוזיקה אייפוד (אייפוד). ג'ובס השתכר דולר אחד לשנה במשרתו כמנכ"ל אפל, עובדה שהכניסה אותו לספר השיאים של גינס כמנכ"ל המשתכר את השכר הזעום ביותר.
בתו הראשונה של ג'ובס, ליסה, נולדה בשנת 1978. ג'ובס נישא ללורן פאוול בשנת 1991 ולזוג נולדו שלושה ילדים. ג'ובס הוריש לפאוול-ג'ובס את מרבית הונו, שהורכב ברובו ממניות של חברת וולט דיסני אותן קיבל עבור מכירת פיקסאר. נכון לספטמבר 2016, נאמד הונה של פאוול-ג'ובס ב-17.3 מיליארד דולר.[8]
באוקטובר 2003 אובחן ג'ובס כחולה בסוג נדיר יחסית של סרטן הלבלב. סוג זה של סרטן מאופיין ברמת אגרסיביות נמוכה. במשך תשעה חודשים סירב לעבור טיפולים רפואיים, ובחר במקום זאת לנסות להתמודד עם מחלתו באמצעות דיאטה ושיטות אחרות שהתבססו כולן על הרפואה האלטרנטיבית. מאוחר יותר אמר ג'ובס לביוגרף שלו שהוא מצטער על החלטה זו. ביולי 2004 עבר ג'ובס ניתוח להסרת הגידול.[9] ג'ובס לא נדרש לעבור כימותרפיה או רדיותרפיה.
בדצמבר 2008 גילה כי הוא סובל מחוסר איזון הורמונלי בגוף.[11] שבועיים לאחר מכן הודיע על היעדרות של חצי שנה מתפקידו כמנכ"ל אפל עקב מצבו הבריאותי, וביוני 2009 הוא עבר השתלת כבד.[12]
ב-9 בספטמבר 2009, באירוע המוזיקה השנתי של אפל, שבו גם הוצג לראשונה אייפוד (מסוג Nano) עם מקלט רדיו FM ומצלמה (וידאו בלבד) מובנים, עוד באותו החודש חזר ג'ובס לאפל כמנכ"ל.[13]
ביוני 2010 הציג ג'ובס את האייפון הרביעי והמשופר, שעורר סערה תקשורתית בשל בעיות הקליטה שבו וזכה לימים לכינוי "אנטנה גייט".[14] בספטמבר 2010, הציג ג'ובס, בכנס המוזיקה השנתי של אפל, את קו הנגנים החדש, שכלל iPod מסוג shuffle חדש, iPod מסוג Nano בעל מסך מגע, ו-iPod מסוג Touch בעל שתי מצלמות.
סיום תפקידו ומותו
ב-17 בינואר 2011 הודיע ג'ובס כי ייצא לחופשת מחלה, אך הבהיר כי הוא ימשיך להיות מעורב באופן חלקי בניהול החברה.[15] במרץ 2011 הוא הופיע באירוע של אפל והציג את אייפד 2, וביוני 2011 הוא שוב הופיע על הבמה והציג את iCloud.[16] באוגוסט 2011 התפטר ג'ובס מתפקיד המנכ"ל (אך נשאר בתפקיד יו"ר הדירקטוריון). טים קוק, שהיה מנהל התפעול של אפל, החליפו בתפקיד המנכ"ל.[17]
בהלווייתו, כבקשתו, ניגן נגן הצ'לו יו-יו מהסוויטה לצ'לו מספר אחת של באך (רי"ב 1007). נגן זה היה מוערך מאוד על ידי ג'ובס, ושנה לאחר מותו הייתה נגינה זו מוזיקת הרקע בסרטון זיכרון שנוצר על ידי אפל והוצג בדף הבית של החברה מספר ימים.
בשנת 1999 יצא הסרט "שודדי עמק הסיליקון" (Pirates of Silicon Valley), סרט טלוויזיהביוגרפי בו מתואר פרק מחייו של סטיב ג'ובס, וכן הקמתה של חברת אפל. הסרט מכסה את השנים 1971–1997. בסרט גילם את דמותו השחקן נואה ויילי, המוכר בעיקר בתפקידו כרופא ג'ון קרטר בסדרה "ER".
לאחר מותו, יצא לאקרנים בשנת 2013 הסרט "ג'ובס", סרט ביוגרפי על חייו של סטיב ג'ובס, החל משנת 1974 עת היה סטודנט במכללת ריד ועד להצגת האייפוד בשנת 2001. בסרט גילם את דמותו אשטון קוצ'ר.
בשנת 2015 יצא סרט נוסף המתאר את חייו, "סטיב ג'ובס", בבימויו של דני בויל ובכיכובו של מייקל פסבנדר. בנוסף באותה השנה יצא סרט תיעודי בשם "סטיב ג'ובס: האיש במכונה" שבויים על ידי אלכס גיבני.
הוא נודע בתפיסתו לפיה "אמנים אמיתיים מספקים את הסחורה", כשהכוונה היא לכך שאין חשיבות לעיצוב חדשני אם המוצר אינו יוצא לשוק בזמן. המונח נטבע בשנת 1981 על ידי ברל סמית (או באד טריבל) מחברת אפל.
.jpg)
.JPG)
