ציור של קבוצת הכוכבים נושא הנחש, עליו סימן יוהאנס קפלר את מיקום הסופרנובה באות N - על עקב ימין, ריבוע שמיני מלמעלה ורביעי משמאל
סופרנובה 1604 (מסומנת SN 1604) הנקראת גם הסופרנובה של קפלר הייתה התפוצצות סופרנובה שאירעה בגלקסיית שביל החלב, בחלק השמיים שמזוהה עם קבוצת הכוכבים נושא הנחש. נכון ל-2013, זו הסופרנובה האחרונה שנצפתה בגלקסיית שביל החלב בזמן התרחשותה,[1][2] במרחק של כ-13,000 שנות אור מהשמש. בזמן האירוע, הייתה הסופרנובה בהירה מכל כוכב אחר בשמי הלילה ומכל כוכבי הלכת (מלבד נוגה), עם בהירות נראית של 2.5- בשיאה.
היסטוריה
הסופרנובה נצפתה לראשונה ב-9 באוקטובר1604. האסטרונום הגרמני יוהאנס קפלר צפה בה לראשונה ב-17 באוקטובר, ומאוחר יותר היא נקראה על שמו. כמו כן, קפלר כתב ספר אודות האירוע, "אודות הכוכב החדש על רגלו של נושא הנחש" ("De Stella nova in pede Serpentarii").
באוקטובר 2004, במלוא 400 שנה לגילוי הסופרנובה, יצא פרסום עדכני של צוות אסטרונומים מארצות הברית אודות העצם ומאפייניו. הסקירה התבססה על מידע שהגיע ממספר מצפי כוכבים וטלסקופים גדולים - ביניהם האבל, צ'נדרה ושפיצר.[3]
אחת התוצאות של מחקר זה היא הערכה מדויקת יותר של מרחק העצם מהשמש: כ-13,000 שנות אור, לעומת הערכה קודמת של 20,000.
מידע נוסף מפרסום זה הוא לגבי גל ההדף של החומר שנזרק מהכוכב המקורי בסופרנובה וממשיך להתפשט במהירות גבוהה - כ-6 מיליון קמ"ש (כ-1,700 ק"מ לשנייה). מעריכים כי מיד לאחר פיצוץ הכוכב, מהירות זו הייתה גדולה פי חמישה. החומר המתפשט פוגע בדרכו בגז ואבק בין-כוכבי ומחמם אותם לטמפרטורות גבוהות. החומר ממש מאחורי חזית גל ההדף זוהר בקרינת X, והטמפרטורה שלו היא כ-2 מיליון מעלות. קוטר העצם, נכון לשנת 2004, הוא 14 שנות אור.
