במחקרה היא חקרה מטבוליזם של חומצות אמינו ומטבוליזם של פפטידים בזנים שונים של החיידק E. coli. בשנת 1953 הוציאה ביחד בעלה ג'וזף פרוטון את ספר המבוא המקיף הראשון לביוכימיה "ביוכימיה כללית" (General Biochemistry) מהדורה שנייה של הספר יצאה בשנת 1958.[1]
סופיה סימונס, שכינוייה בפי כל היה "טופסי", גדלה בעיר ניו יורק. בשנת 1933 כשהייתה במהלך לימודי התואר הראשון שלה פגשה את בעלה ג'וזף פרוטון שגם הוא היה ביוכימאי בתחילת דרכו. בשנת 1936 הם התחתנו וחיו יחד שנים ארוכות עד לשנת 2007 בה שניהם נפטרו ממחלה בהפרש של יומיים.
אף על פי שגם היא וגם בעלה עסקו בביוכימיה ואף פרסמו יחד את ספר המבוא הראשון לביוכימיה, וכן שניהם עבדו באוניברסיטת ייל, קריירות המחקר שלהם היו נפרדות. בעוד פרוטון עסק ביצירה סינתטית של פפטידים, ובאינטראקציה שלהם עם אנזימים שמפרקים אותם, סימנודס התמקדה בחקר מטבוליזם של חלבוניםבתאים חיים, כשהמודל המחקרי שלה היה זנים שונים של E. coli.[2]
בעלה קיבל דרגת פרופסור כבר בשנת 1950, אך בשל היחס השונה לנשים וגברים באותה תקופה, ועוד יותר מכך בשל העובדה שבעלה היה חוקר בעל-שם, היא נאלצה להמתין עד לשנת 1975 לקבלת דרגת פרופסור מן המניין.
בשנת 1953 הוציאה ביחד עם בעלה ג'וזף פרוטון את ספר המבוא המקיף הראשון לביוכימיה "ביוכימיה כללית" (General Biochemistry), שזכה להשפעה רבה ואף תורגם ליפנית ולמספר שפות אירופאיות.[2] מהדורה שנייה של הספר יצאה בשנת 1958.
במשך הרבה שנים ניהלה את לימודי תואר ראשון של הפקולטה לביולוגיה מולקולרית וביוכימיה דאז. בשנים 1988–1991 שימשה כדיקנית ללימודי תואר ראשון באניברסיטת ייל.[3]
בשנת 2005, בנוסף לכך שהקדישו את הקריירה שלהם למחקר והוראה בייל, תרמו סופיה ובעלה תרומה גדולה להקמת קרן ההוראה והמחקר של ג'וזף וסופיה פרוטון להיסטוריה של המדע בייל.[3] במהלך השנים פרסמה סימונס מעל 40 מחקרים בעיתונים מדעיים נחשבים.
מחקר
עבודת המחקר שלה התמקדה במטבוליזם של חומצות אמינו בחיידקים. היא קבעה את היעילות של פפטידים ספציפיים על ידי שימוש בזנים מוטנטים של החיידק E. coli. זנים שונים של החיידק ניזונים לצורך צמיחתם מחומצות אמינו שונות. מחקר על זנים שונים אלו מאפשר, לפיכך, לעקוב אחר התהליכים הביוכימיים של מטבוליזם תאי.[3]
