מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1854)
סופיה סוחובו-קובילינה (ברוסית: Софья Сухово-Кобылина; 1825 – 7 באוקטובר1867) הייתה ציירת רוסית. היא הייתה האישה הראשונה שסיימה בהצטיינות את האקדמיה האימפריאלית לאמנויות. אחותה, יבגניה טור, ואחיה, אלכסנדר סוחובו-קובילין, היו שניהם סופרים ידועים.
ביוגרפיה
היא נולדה למשפחה עשירה בעלת אדמות. אביה, ואסילי (1782–1873), היה במינהל הרוסי. היא ואחיה חונכו בבית על ידי פרופסורים מאוניברסיטת מוסקבה. לאחר שהחליטה על קריירה כאמנית, קיבלה שיעורים מצייר הנוף, יגור מאייר.[1] הוא היה משוכנע שיש לה כישרון אומנותי, ולחץ על קבלתה לאקדמיה הקיסרית. ב-1849, אחת מיצירותיה זכתה לשבחים רבים בתערוכה באקדמיה.
מ-1850 עד 1851, היא ליוותה את מאייר וכמה מתלמידיו האחרים במסע לאיטליה. ציור ששלחה בחזרה לאקדמיה כיצירת בחינה זכה במדליית כסף. מ-1852 עד 1853 יצאה לנסיעה נוספת עם מאייר הפעם לחצי האי קרים. ציור ששלחה משם זכה במדליית זהב. היא סיימה את לימודיה ב-1854 עם מדליית זהב נוספת וביצעה ציור שהראה את עצמה מקבלת את המדליה, כמסר שדרך אקדמית זו פתוחה כעת לנשים.
ב-1857 היא נסעה להתגורר ברומא וביתה הפך למקום מפגש של אמנים רוסים שביקרו באיטליה. בהיותה שם, היא התרחקה בהדרגה מציור נוף לטובת ציור פרוטרטים. היא גם כתבה מאמרים עבור מגזינים רוסיים על רוסים מפורסמים שביקרו או חיו ברומא, שרבים מהם עדיין בעלי ערך להיסטוריונים לנוכחיים.
המידע על החודשים האחרונים לחייה לא ברורים. המילון האנציקלופדי של ברוקהאוז ואפרון אומר שהיא מתה ברומא,[2] בעוד שהמילון הביוגרפי הרוסי אומר שהיא חזרה לאחוזת אביה ליד קובילינקה זמן קצר לפני מותה.[1]
רטרוספקטיבה גדולה נערכה באקדמיה האימפריאלית ב-1868 ולמעלה מ-150 מיצירותיה נמכרו. רובם נופים של איטליה ודיוקנאות של איטלקים מפורסמים. רוב ציוריה נותרו באוספים פרטיים.