סופיה החלה לסייע לאחיה בתצפיותיו האסטרונומית כבר בשנת 1573, וביקרה תכופות במצפה הכוכבים אורניבורג (Uranienborg) שהקים אחיה על האי ון (Hveen) שהיה שייך אז לדנמרק. עבודתם המשותפת של האח והאחות שימשה בסיס למחקר המודרני על תנועת כוכבי הלכת. טיכו ציין שהוא לימד את סופיה בוטניקה וכימיה, ויעץ לה לא ללמוד אסטרונומיה, אך הוא התגאה בכך שהיא למדה אסטרונומיה בכוחות עצמה מתוך ספרים בגרמנית ובלטינית. משפחתה התנגדה לעיסוק של שני האחים במדע כי הדבר מחשב עיסוק שאינו ראוי לבני אצולה, אך כדברי טיכו, סופיה הייתה נחרצת בדעתה.
ב-1576 בהיותה בת 20, נישאה סופיה לאוטו ת'וט (Otto Thott) בן ה-33. לשניים נולד ילד בשם טאגה ת'וט (Tage Thott) ב-1580. ב-23 במרץ 1588, אוטו ת'וט מת. לאחר מותו, גידלה סופיה את בנם וניהלה את אחוזתו באריקסהולם (Ericksholm) ברווחה עד שבנם הגיע לבגרות ויכול היה לקבלה לאחריותו. במהלך אותן השנים היא הפכה לבוטניקאית ובנוסף המשיכה בלימודי כימיה ורפואה והקימה באריקסהולם גנים. את לימודי הכימיה והרפואה הגשימה על פי תפיסתו של פאראצלסוס, רופא, אלכימאי ואסטרולוג שווייצרי מראשית המאה ה-16, שנחשב לאחד מאבותיה של הרפואה המודרנית. היא גם המשיכה לעזור לטיכו ברהה בתיעוד מיקומיהם של כוכבי הלכת וליצור הורוסקופים.
במהלך ביקוריה במצפה הכוכבים אורניבורג, פגשה סופיה באריק לאנגה (Erik Lange) אציל, אמיד ומשכיל שהתעניין מאוד באלכימיה ובמיוחד בייצור זהב.[2] וב-1590 השניים התארסו. לאנגה השתמש במרבית הונו למימון הניסויים שערך באלכימיה ונאלץ לחמוק מנושיו ולנסוע לגרמניה לחפש פטרון למחקריו. דבר זה דחה את נישואי הזוג וסופיה המתינה לו 11 שנה בהן המשיכה לגדל את בנה. היא ניסתה לעזור ללנגה כספית ומישכנה את אריקסהולם אצל אחיה סטין ברהה (Steen Brahe). כאשר בנה גדל ויצא ללימודים מחוץ לדנמרק, החליטה סופיה להצטרף ללנגה. היא מצאה אותו בהמבורג חסר כל.[2] השניים נישאו בסופו של דבר ב-1602 באקנפרדה (Eckenförde).
סופיה ואריק לנגה חיו בעיר זו בעוני מרוד למשך זמן מה ובאותה תקופה כתבה סופיה לאחותה מרגרטה ברהה (Margarethe Brahe) מכתב שבו תיארה את חיי העוני שאילצו אותה להגיע לחתונתה לבושה בגרביים קרועים ולהחזיר את חליפת החתונה של בעלה למשכונאי, אחרי החתונה. במכתב זה היא מביעה כעס על משפחתה על כך שנמנעו ממנה כספים המגיעים לה ומשום שלא קיבלו את בחירתה ללמוד מדעים.
ב־1613 מת אריק לנגה, שהתגורר בפראג מאז שנת 1608. סופיה ברהה תכננה להיקבר בפראג גם היא ואף מימנה את שיפוץ הכנסייה המקומית, איבטופטה, (Ivetofta kyrka), אך ב-1616 חזרה לדנמרק ומכסה ארון הקבורה שלה נותר עד היום בכנסייה ללא שימוש. עם שובה לדנמרק היא התמקמה בעיר אלסינור (Helsingør). את שנותיה האחרונות הקדישה לכתיבת ההיסטוריה הגנאלוגית של משפחות אצולה דניות. כתביה נמצאים עד היום בספריית אוניברסיטת לונד (Lund).
סופיה ברהה מתה ב-1643 באלסינור ונקברה עם משפחת ת'וט בקריסטיאנסטד (Kristianstad), בכנסיית טרפלדיגהטס (Trefaldighets kyrka). לאחר כמה שנים העביר טאגה, בנה של סופיה, את גופתה לקבורה במאוזולאום המשפחתי ליד כנסיית טורלוסה (Torrlösa). המאוזולאום נהרס בשנת 1862, אבל ב-1914 הונחה אבן זיכרון על המקום בו היה קבור ארונה.[2]
יחסו האוהד של טיכו ברהה לאחותו
עיקר הידע שיש היום על סופיה ברהה נובע מכתבי אחיה, טיכו ברהה. מדבריו עולה כי למרות הפרשי הגיל הגדולים, היחסים ביניהם היו קרובים מאוד והם חלקו תחומי עניין רבים, שבחלקם הוא שלט טוב יותר ובחלקם היא. למשל: אסטרונומיה ואסטרולוגיה היו תחומים שטיכו שלט בהם ואילו כימיה, בוטניקה, היסטוריה וגנאלוגיה היו התחומים בהם שלטה סופיה. בשל הרפורמציה הפרוטסטנטית שהתרחשה בדנמרק ב-1536, האריסטוקרטים שרצו לעסוק בלמידה ומחקר נאלצו לעשות זאת בבתיהם וכך עשו גם טיכו וסופיה. טיכו מספר על כישוריה האינטלקטואליים של אחותו במאמר שכתב, ככל הנראה ב-1594. הוא עשה זאת כדי להסביר את הסיבה לכך שהוא צירף מכתב של סופיה לכרך השני של ההתכתבויות המדעיות שלו, שכן, זה היה מאוד חריג להתייחס לאישה כאל מדענית רצינית. בסופו של דבר הכרך לא פורסם והמכתב המדעי של סופיה אבד, אבל נותר המאמר עליה (Christianson).
טיכו ברהה כתב כי: "יש לי אחות ששמה סופיה, שהתאלמנה מאציל טוב ומכובד לפני שש שנים. היא הייתה אז די צעירה והייתה יכולה ליהנות מהטיפול בבנה היחיד... והיא התחילה לחפש עיסוקים שיסיחו את דעתה ויעודדו אותה... קודם כל, באריקסהולם הבית שלה בסקנה, שהיה בנוי כטירה מבוצרת, היא הקימה גן נפלא ויפהפה שלא היה כדוגמתו בחלק צפוני זה של העולם... אחרי כן... היא התחילה לעסוק בכימיה (מדובר על כימיה פארצלזסיאנית, במטרה להכין תרופות)". טיכו ממשיך, "כאשר גם עיסוקים אלה לא הצליחו למלא את השאיפות הרוחניות שלה... היא התחילה לעסוק בהתלהבות גדולה בחיזוי אסטרולוגי על בסיס הורוסקופים... אני בעצמי עסקתי בתחומים אלה, אם כי יותר בפירונומיקה (כימיה פאראצלזסיאנית, Chrisianson) מאשר בבוטניקה, תחום שהיא הבינה בו טוב מאוד בעצמה. תמכתי בה ויעצתי לה ככל שהיא ביקשה, אבל לגבי ניחושים אסטרולוגיים הזהרתי אותה להימנע מכך, כדי שלא תעסוק בנושאים מופשטים מדי ומסובכים ליכולותיה הנשיות. אבל היא, עם הנשמה האינסופית שלה וביטחון עצמי גדול בכך שאינה נופלת בכישוריה האינטלקטואליים מאף גבר, דווקא השקיעה את עצמה ביתר שאת בלימודיה ותוך זמן קצר למדה את העקרונות הבסיסיים של האסטרולוגיה. היא למדה מתוך ספרים שחלקם בלטינית, אותם דאגה לתרגם לדנית על חשבונה וחלק מספרים בגרמנית (כי יש לה שליטה מצוינת בשפה). כשראיתי את זה, הפסקתי להתנגד לרצונותיה ורק יעצתי לה להתמתן קצת בהמשך לימודיה."[3]
תרומתה
עבודתם המשותפת של סופיה וטיכו ברהה ייצרה במשך כמה עשורים את מאגר הנתונים המדויק ביותר עד זמנם, שכלל את מיקומיהם של כוכבי הלכת[4] בעידן שלפני המצאת הטלסקופ. משום שלא היה מקובל להתייחס לנשים כאל מדעניות רציניות אין כמעט תיעוד של פועלה של סופיה ברהה ולא ידוע בוודאות מה התרומה של כל אחד מהם לתחום, אם כי ברור שעבדו יחד.
הספר שחיברה, על ההיסטוריה של הגנאלוגיה של משפחות אצולה דניות, שיצא לאור ב-1626, עדיין נחשב היום כמקור מידע משמעותי על ההיסטוריה המוקדמת של האצולה הדנית.[4]
Howard Sethanne, The Hidden Giants, Lulu press Inc., 2006
J.R. Christianson et al. (eds.), Tycho Brahe and Prague: Crossroads of European Science, Verlag Harri Deutsch, Frankfurt, 2002, pp. 30 - 45
Zeeberg Peter, Tycho Brahes "Urania Titani." Et digt om Sophie Brahe, Copenhagen: Museum Tusculanums Forlog, 1994, pp. 170-73, translated by: J.R.Christianson
