סופי וילמס (בצרפתית: Sophie Wilmès; נולדה ב-15 בינואר1975) היא פוליטיקאיתבלגית-יהודייה, פרנקופונית ליברלית. בין היתר כיהנה כשרת החוץ של בלגיה, סגנית ראש הממשלה ובמשך כשנה כיהנה כראש ממשלת בלגיה, תחילה כראש ממשלה זמנית ואחר כך ראש ממשלה קבועה, האישה והיהודייה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה.[1]
ב-2014 נבחרה לבית הנבחרים של בלגיה, וב-2015 פרשה ממנו עם מינויה לשרת התקציב בממשלתו של שארל מישל.[2] עם הקמת ממשלתו השנייה של מישל ב-2018 נוספו לה תחומי האחריות על השירות הציבורי, והמדיניות המדעית.
הקואליציה הארבע מפלגתית של מישל התפרקה כאשר הלאומנים הפלמים התפטרו במחאה על הסכם הגירה שנחתם עם האו"ם. במאי 2019 התקיימו בחירות חדשות ומישל המשיך לכהן אחריהן כראש ממשלה זמנית עד להקמת קואליציה רשמית. חודשיים אחר כך, ביולי 2019 הוא נבחר לנשיא המועצה האירופית וב-27 באוקטובר נבחרה וילמס להחליפו בראשות הממשלה הזמנית והושבעה לתפקיד על ידי פיליפ, מלך הבלגים.[6] פרשנים העריכו כי תפקידה של וילמס, כראש ממשלה, יהיה מורכב מפני שהיא מובילה את המפלגה הליברלית הפרנקופונית, שהפסידה בבחירות במאי והיא המפלגה הרביעית בגודלה בפרלמנט הבלגי.[7][5] ממשלתה של וילמס הורכבה משתי מפלגות ליברליות ומפלגה נוצרית-דמוקרטית.[6] עם התפרצות נגיף הקורונה בבלגיה הסכימו מפלגות האופוזיציה למסור סמכויות מיוחדות לממשלת המעבר, כדי לטפל בהתפרצות הנגיף ולהתמודד עם השפעתו על מערכת הבריאות והכלכלה של בלגיה. ממשלת המעבר הפכה לממשלה קבועה בראשותה של וילמס.[8]
לאחר 652 יום של שיתוק פוליטי, ב-30 בספטמבר 2020 נחתם הסכם קואליציוני לפיו תוקם ממשלה המבוססת על שבע מפלגות – הסוציאליסטים הפלמים והפרנקופונים, הירוקים, הליברלים והנוצרים-דמוקרטים הפלמים. את ההסכם הובילו אלכסנדר דה-קרו ופול מגנט, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית של דוברי הצרפתית, אולם בסופו של דבר הוחלט שדה-קרו, נציג דוברי ההולנדית, יקבל את ראשות הממשלה מאחר ששארל מישל, שעמד בראש הממשלה הקבועה האחרונה, היה דובר צרפתית. בכך הסתיימה כהונתה של סופי וילימס.[9]
ב-20 לאוקטובור 2020, החלה את תפקידה כשרת החוץ וסגנית ראש הממשלה.[10]
חיים אישיים
לאחר בחירתה לראש ממשלת בלגיה, וילמס ציינה שהיא רואה את היהדות כפקטור יותר משמעותי בחייה.[4] היא נשואה לכריסטופר סטון מאוסטרליה, ולהם 4 ילדים.
אולם ימים אחדים לאחר שהתמנתה לשרת החוץ, חלתה סופי וילמס בזיהום קוביד, נזקקה לטיפול נמרץ והתאשפזה למשך שבוע.[11] אולם, היא חזרה לעבודה רק כעבור 18 חדשים כי לקחה חופשה מסיבות משפחתיות (לבעלה נתגלה גידול ממאיר במוח) והתפטרה ביולי 2022. נשארה חברה בפרלמנט.[12]
