סוּנְג'וֹנְג, קֵיסַר קוֹרֵיאָה (קוריאנית: 순종) נודע בתוארו המלכותי הַקֵיסָר יוֹנְג-חְווּי (קוריאנית: 융희제, הנג'ה: 隆熙帝) היה אחרון המונרכים של קוריאה ושליטה האחרון של האימפריה הקוריאנית. הוא שלט מהדחת אביו קוג'ונג, קיסר קוריאה בשנת 1907 ועד סיפוח קוריאה לתוך האימפריה היפנית והתחלת תקופת הכיבוש היפני בקוריאה בשנת 1910. לאורך שלוש שנות שלטונו ההשפעה היפנית שלטה בפועל בממשל הקוריאני בסיאול ולאחר הדחתו ומותו בשנת 1926 הוא הפך לסמל למאבק הקוריאני לעצמאות.
ביוגרפיה
סונג'ונג נולד בשנת 1874 בסיאול (דאז נודעה בתור האנסאונג) והיה בנם הרביעי של קוג'ונג, דאז מלך קוריאה והמלכה מין (מִיּוֹנְגְסוֹנְג) אך הראשון מילדיהם להגיע לבגרות. כשהיה בן שנתיים הוכרז סונג'ונג כנסיך הכתר של ממלכת קוריאה תחת שושלת ג'וסון. בשנת 1882 הוא נישא לבת שבט המין, שהפכה לימים לקיסרית סונמיונגיו. בשביל לבסס את עצמאותה וריבונותה של קוריאה משכנותיה האימפריה היפנית והאימפריה הסינית של שושלת צ'ינג, אביו של סונג'ונג, קוג'ונג, הכריז על הקמתה של האימפריה הקוריאנית בשנת 1897, וסונג'ונג הפך לנסיך הכתר הקיסרי בעוד אביו הפך לקיסר.
קיסר
הניסיון לשמור על עצמאות קוריאה נכשל ולאחר מלחמת סין–יפן הראשונה ומלחמת רוסיה–יפן, האימפריה היפנית הגבירה את השפעתה על קוריאה. ביולי 1907 כפתה יפן על קוריאה להדיח את קוג'ונג, וזאת לאחר שהיפנים גילו כי הוא שלח חלק מתומכיו לדון באירופה על עצמאות קוריאה. כתוצאה מהדחת אביו, הוכרז סונג'ונג כיורשו והפך לקיסר קוריאה. לצידו של סונג'ונג הוכתר אחיו הצעיר יוימין כנסיך הכתר ויורש העצר שכן נודע בנאמנותו לרשויות היפניות.
סנג'ונג עבר מארמון דאוקסוגונג לבית המגורים הקיסרי בארמון צ'האנגדאק. סונג'ונג שלט שלוש שנים בלבד. סמכויות שלטונו הוגבלו על ידי התערבות מזוינת הדרגתית של היפנים בקוריאה. ביולי 1907 הוא הפך לקיסר ונאלץ באופן מיידי לחתום על חוזה יפן-קוריאה משנת 1907. חוזה זה איפשר ליפנים לפקח ולהתערב בממשל של קוריאה, מה שאיפשר גם מינוי שרים יפנים בתוך הממשלה הקוריאנית.
בעודו תחת פיקוח יפני, הצבא הקוריאני פורק מנשקו, בטענה של היעדר כספים למימונו. בהמשך הרשויות היפניות אסרו על אחזקה אישית של אזרחים ברובים ונשק להגנה עצמית. בשנת 1909, יפן יישמה את פרוטוקול יפן-קוריאה שהסיר למעשה את כוחה השיפוטי של קוריאה. בינתיים, יפן שלחה את איטו הירובומי, המושל הכללי היפני של קוריאה, לנהל משא ומתן עם האימפריה הרוסית על בעיות הקשורות לריבונות ולהחזקת ההשפעה בקוריאה ובמנצ'וריה. עם זאת, איטו נרצח על ידי הלאומן הקוריאני אהן יונג-ג'ון בעודו בחרבין, מה שהוביל פוליטיקאים יפנים בממשל הקוריאני להכריח את ראש הממשלה הקוריאני, יי וואן-יון, לחתום ביחד עם סונג'ונג על חוזה סיפוח בסוף אוגוסט 1910.
הדחה
חוזה הסיפוח שהפך את טראוצ'י מסטאקה סיים בפועל את שלטונו של סאנג'ונג. ריבונות האימפריה הקוריאנית נמחקה וחצי האי סופח ליפן. כמו כן מייג'י, קיסר יפן הפך לקיסר קוריאה וכך הסתיימו שלטון שושלת ג'וסון ושלטון סונג'ונג. הרשויות היפניות העניקו לסאנג'ונג את התואר מלך אי והחזיקו אותו ואת אשתו במאסר בית בארמון המלכות שלהם במשך כמעט 16 שנים, עד למותו של סונג'ונג.
סונג'ונג נפטר ב-24 באפריל 1926 בארמונו ונקבר בקברים המלכותיים של שושלת ג'וסון (유릉) בעיר נאמיאנג'ו. הלווייתו הממלכתית ב-10 ביוני 1926 היוותה זרז לתנועה ה-10 ביוני נגד השלטון היפני. רבים בקרב האוכלוסייה הקוריאנית סברו שהיפנים למעשה הרעילו למוות את סונג'ונג ובכך מנעו כל מרידה אפשרית שתפעל להשיבו לשלטון, אם כי אין כל הוכחות לגבי הטענה.
שלטונו של סונג'ונג במשך שלוש שנים הוגבל בהדרגה על ידי הכוחות המזוינים של יפן בחצי האי הקוריאני. סיום שלטונו סימן את סיום 519 שנות שלטון של שושלת ג'וסון על חצי האי הקוריאני. שלטונו של סונג'ונג מוכר כאבן דרך מרכזית בתולדותיה של קוריאה.
משפחה
לסאנג'ונג לא היו כל ילדים ויורשים ותואר ראש משפחת המלוכה יי עבר במותו לאחיו הצעיר. אשתו הראשונה נפטרה בשנת 1904 והוא התחתן בשנית בשנת 1907. אשתו השנייה, סאנג'אונג, אשר הייתה צעירה ממנו בעשרים שנה, חייה אחרי מותו בתואר המלכה האלמנה ונפטרה בשנת 1966.
ראו גם
קישורים חיצוניים
.svg){kind=small}
