סאמי הדאווי (בערבית: سامي هداوي; 3 במרץ 1904 - 22 באפריל 2004) היה פקיד בממשלת המנדט, היסטוריון וסופר פלסטיני.
ביוגרפיה
הדאווי נולד בירושלים למשפחה נוצרית. אביו היה חייל בצבא האימפריה העות'מאנית ונהרג במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1915, לאחר מות אביו, עברה המשפחה לעמאן בה עבד כמתורגמן עבור הצבא הבריטי. לאחר מכן, חזר לירושלים, והתגורר בבית סבו ברובע היהודי בעיר העתיקה עד לשנת 1948. החל משנת 1935 עבד בשמאות, פיקוח ומיסוי נכסי דלא ניידי במרשם המקרקעין הבריטי. בשנת 1943 התקבל כחבר במסדר האימפריה הבריטית כהוקרה על שירותו. בסוף שנת 1945 השתתף, מתוקף תפקידו, בהכנת סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל[1].
בשנת 1948 עבר עם אשתו ושני ילדיו לשכונת קטמון אולם בעקבות כיבוש השכונה על ידי כוחות צה"ל במהלך מלחמת העצמאות נאלץ לעבור לצד הירדני.
לאחר 1948, עבד עבור ממשלת ירדן כמומחה מקרקעין, ועבור הוועדה בנושא הפליטים הפלסטינים של האומות המאוחדות בניו יורק. בין השנים 1960–1970 היה מנהל המכון ללימודים פלסטינים בביירות.
אשתו נפטרה מהתקף לב ב-1965.
לאחר פרישתו לגמלאות בשנת 1970 היגר לטורונטו, שם היה פעיל בקהילה הפלסטינית והתמסר לכתיבת ספרים העוסקים בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בראיון האחרון הביע רצונו להקבר בירושלים, עיר הולדתו.
הוא נפטר ב-22 באפריל 2004 בגיל 100 ונקבר בטורונטו. הותיר אחריו בן ובת.
מספריו
- Bitter Harvest, 1967
- Palestinian rights and losses in 1948, a comprehensive study, London: Saqi Books, 1988.
- The Middle East reality, between war and peace, Ryde, N.S.W., Australian-Palestinian Club, 1976.
- Crime and no punishment, Zionist Israeli terrorism, 1939-1972, Beirut: Palestine Research Center, 1972.
- Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut ,Palestine liberation organization research center, 1970.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
