מארי סאלם נחשב כממשיך דרכו של מהרי"ץ בפסיקת הלכה, זאת אף על פי שהיה מתפלל בנוסח השאמי בבית הכנסת בית כחלאני בעיר.[1] חבריו כינו אותו "המכלול", מכיוון שהיה משיב בדייקנות על כל שאלה שהיה נשאל, בתוספת המיקומים המדויקים בספרים בהם כתובה התשובה.[2] לאחר פטירת הראב"ד מארי סלימאן צאלח, כיהן כדיין יחיד מארי אברהם צאלח, וכשהיה צורך בשלושה דיינים צירף אליו את מארי סאלם חבשוש.[3] היה שונא את השררה, והתרחק ממשרות ציבוריות. לפרנסתו עסק בצורפותכסף.[3]
נפטר בודד בביתו ברעב הגדול המכונה חוזת אלנפר, בחודש אדר בשנת ה'תרס"ה (1905). כשהגיע ר' סלימאן חבשוש לטפל בו להכינו לקבורה, מצא אותו יושב על מקומו ותפיליו מונחים לפניו, ולא הספיק לקפלם.[1] בשעת הרחיצה הבחינו שכתב על זרועו דבר מה בדם, אך הרחיצה טשטשה את הכתוב.[2]
אוי כי מזלעפות רעב נאסף זקן וישיש, פאר הדור, מורנו ראש הישיבה הכללית כמה"ר שלום בן יחיא חבשוש ז"ל, והוא בביתו לבדו, אין אצלו אפילו אחד מקרוביו, כי כל הנשארים מבני ביתו יצאו לשאול לחם בערים ובכפרים.
