טיילור נולד ב-29 בדצמבר1819 בהפי ואלי במחוז קרטר, טנסי, והיה בנם של ג'יימס פטון טיילור (1792 – 1833) ואשתו, מרי קרטר לשעבר (1799 –1840). משפחתו הייתה בולטת במחוז קרטר. סבו מצד אביו, גנרל נתניאל טיילור (1771 – 1816), יליד מחוז רוקברידג', וירג'יניה, היה בין המתיישבים הראשונים של האזור והשריף הראשון של המחוז; הוא החל בבניית גבעת סבין באליזבתטון. סבו מצד אמו, לנדון קרטר (1760 – 1800), ותיק מלחמת העצמאות האמריקאית, היה האיש שעל שמו נקרא מחוז קרטר.
נתניאל גרין טיילור קיבל את השכלתו באופן פרטי לפני שנכנס לקולג' וושינגטון ליד ג'ונסבורו, טנסי. הוא סיים את לימודיו בפרינסטון קולג' ב-1840, למד משפטים והתקבל ללשכת עורכי הדין ב-1841. הוא החל את העיסוק המשפטי שלו באליזבתטון, טנסי במחוז קרטר.[1] היו בבעלותו עבדים.[2]
טיילור התחתן עם אמליין (אמה) היינס (1822 – 1890), אחותו של הפוליטיקאי הדמוקרטי לנדון קרטר היינס (יושב ראש בית הנבחרים של טנסי ולאחר מכן סנאטור של הקונפדרציה מטנסי). שניים מששת בניהם, אלפרד א. טיילור (1848 – 1931) ורוברט לאב טיילור (1850 – 1912), נבחרו כל אחד לקונגרס וכמושל טנסי, כמועמדים רפובליקנים ודמוקרטיים, בהתאמה.[1] שבעת הילדים הנותרים ששרדו עד לבגרות כללו את הבנים ג'יימס פטון טיילור (1844 – 1924), נתנאל וינפילד טיילור (1852 – 1904), דייוויד היינס טיילור (1858 – 1890) ויו לוסון מקלונג טיילור (1859 – 1935), והבנות מרי אווה טיילור ג'וב (1855 – 1916), רודה אמה טיילור ריבס (1855 – 1943), וסאנה מקלונג טיילור מילר (1862 – 1941).
קריירה פוליטית
בשנת 1849, נתניאל גרין טיילור היה מועמד לבחירה לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הראשון של טנסי, והפסיד בסופו של דבר בבחירות הכלליות לדמוקרט אנדרו ג'ונסון ממחוז גרין.
בשנת 1853, טיילור היה אחד משני המועמדים הוויגים לחבר בית הנבחרים במחוז הקונגרס הראשון של טנסי. הוא הפסיד לדמוקרטי ברוקינס קמפבל, ב-138 קולות בלבד מתוך 14,900 שהצביעו במרוץ משולש. (3,988 קולות הצביעו ליריבו הוויגי אלברט ווטקינס, נציג מכהן מהמחוז השני, שהועבר למחוז הראשון על ידי חלוקה מחדש.)
קמפבללא הספיק לתפוס את מקומו בקונגרס, ומת ב-25 בדצמבר1853. בשנת 1854 נערכו בחירות מיוחדות למילוי שארית הקדנציה. טיילור ניצח וכיהן בקונגרס ה-33 מ-30 במרץ 1854 עד 3 במרץ1855.[1] למרות שטיילור ביקש להיבחר מחדש ב-1855, הפעם זכה ווטקינס (שהתמודד כעת כדמוקרטי) בניצחון דחוק, ב-270 קולות מתוך 15,292 מצביעים. בשנת 1857, טיילור התמודד כמועמד המפלגה האמריקאית (המפלגה הוויגית התפרקה) נגד ווטקינס. הוא הובס בהפסד דחוק נוסף, ב-170 קולות מתוך 15,118 מצביעים. טיילור לא רץ שוב ב-1859.
טנסי התקבלה מחדש לייצוג בקונגרס ב-1866. טיילור נבחר שוב לנציג מהמחוז הראשון, הפעם כמועמד יוניוניסט. זו הייתה תווית המפלגה שאומצה על ידי הקואליציה שתמכה באיחוד במהלך המלחמה, שכללה רפובליקנים ודמוקרטים תומכי מלחמה כמו סגן הנשיאאנדרו ג'ונסון (שהיה ממזרח טנסי). טיילור כיהן בקונגרס ה-39 מ-24 ביולי 1866 עד 3 במרץ1867.[1]
טיילור לא התמודד לבחירה מחדש ב-1867. במקום זאת, ג'ונסון, כעת הנשיא, מינה את טיילור לנציב לענייני האינדיאנים החל מה-26 במרץ 1867. טיילור כיהן כנציב במשך כשנתיים, עד שפרש.[1] בינתיים, הוא נסע לקנזס כדי לנסות ליישב את מלחמות המישורים, ולקח איתו את בנו בן ה-19 אלפרד.[3] כראש ועדת השלום האינדיאנית, טיילור ניהל משא ומתן על אמנת מדיצין לודג', שבמסגרתו הסכימו האינדיאנים בדרום המישורים (הקיווה, האפאצ'י והקומאנצ'י), לעבור לשמורה בטריטוריה האינדיאנית וויתרו על אדמותיהם המסורתיות כולל קנזס של היום.
עם פרישתו ב-21 באפריל1869, טיילור חזר לטנסי והתמסר לחקלאות ולהטפה במחוז קרטר.
ב-1886, כאשר בניו אלפרד ורוברט התמודדו על המועמדות לתפקיד מושל טנסי מטעם הרפובליקנים והדמוקרטים, בהתאמה, הציעה מפלגת האיסור את מועמדותה לנתניאל טיילור בתקווה להפוך אותה למרוץ משפחתי משולש, אך טיילור סירב.
מותו
טיילור מת בהפי ואלי, טנסי ב-1 באפריל1887, ונקבר יחד עם בני משפחה אחרים בבית הקברות אולד טיילור, הממוקם ליד סילבן היל רואד באליזבתטון, טנסי.[1]
.jpg)
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
