נקודת התלקחות או נקודת הצתה עצמית (באנגלית: Autoignition temperature) היא הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה חומר מתלקח מעצמו בסביבה אטמוספירית רגילה (לחץ של אטמוספירה אחת וריכוז חמצן של כ-21%), ללא הפעלה של מקור הצתה חיצוני. בטמפרטורה זו קיימת רמה מספקת של אנרגיית שפעול, לצורך יצירת בעירה.
טמפרטורת ההתלקחות של חומר כימי תלויה בלחץ המופעל עליו ובריכוז החמצן בסביבה שבה הוא נמצא. ככל שהלחץ הסביבתי וריכוז החמצן עולים, כך יורדת טמפרטורת ההתלקחות העצמית. גם כמות החומר היא בעלת השפעה על נקודת ההתלקחות והיא יורדת ככל שנפח החומר גדל.