ניר חסון (נולד ב-15 בספטמבר 1975) הוא עיתונאי, כתב ירושלים וארכאולוגיה ועורך מדור הסביבה בעיתון "הארץ".
ביוגרפיה
חסון יליד ירושלים, למד בגימנסיה העברית רחביה. למד לתואר בוגר ומוסמך באוניברסיטה העברית בחוג ליחסים בינלאומיים וחטיבה בלימודי אפריקה ותואר שני בגאוגרפיה.
בשנת 2001 החל לעבוד כעיתונאי במקומון הירושלמי "כל העיר" ככתב רווחה ובריאות. בשנת 2004 עבר לעיתון "הארץ" ככתב הדרום. בתפקידו זה סיקר את תוכנית ההתנתקות ופינוי היישובים מרצועת עזה. בהמשך היה כתב לענייני משפט בתל אביב וסגן ראש מערכת החדשות בעיתון.
החל משנת 2009 משמש ככתב ירושלים וארכאולוגיה בעיתון. בשנת 2019 הפך חסון לעורך מדור הסביבה בעיתון.
נשוי ואב לשלושה.
עבודתו העיתונאית
בין כתבותיו על תוכנית ההתנתקות הייתה הכתבה שעסקה בקשיים בהעברת החקלאות מגוש קטיף,[1] וכן ריאיון עם ד"ר מיכאל פייגה לקראת ההתנתקות.[2]
בתפקיד ככתב ירושלים עסק ועוסק בין היתר במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. סיקור הנעשה במזרח ירושלים והיחסים בין תושבי העיר הערבים והיהודים. יחסי חילונים חרדים בעיר. העדות הנוצריות בעיר.[3] סיפורים מתחום הסביבה, התחבורה והמערכת העירונית ועוד.
חסון סיקר בשנים האחרונות כמה מהמאבקים הציבוריים הגדולים בירושלים, בהם המאבק נגד ההתנחלות בשייח ג'ראח,[4] המאבק נגד הדרת נשים, המאבק נגד סגירת בריכת ירושלים, המאבק נגד דירות הרפאים,[5] המאבק של המסעדות בירושלים נגד הרבנות הראשית בנושא תעודות הכשרות, המאבק למען פארק עמק הצבאים[6] ועוד.
כתבותיו עוסקות גם בתחום שימור התרבות וסיפורים היסטוריים. סיקור גופים כמו רשות העתיקות, יד ושם, הספרייה הלאומית, האקדמיה ללשון העברית ועוד.
בחודש מאי 2010 פרסם כתבת תחקיר ארוכה בשלושה חלקים, "מוזיאון של אי-סובלנות", שעסקה בחפירת השלדים במוזיאון הסובלנות.[7] הכתבה פורסמה באינטרנט בשלושה חלקים והופעה בדפוס כמוסף נפרד. הכתבה עוסקת בסילוקם המהיר של עצמות נפטרים מוסלמים בבית הקברות המוסלמי הישן שהיה חלק מבית הקברות ממילא לצורך בניית מוזיאון הסבלנות.
באפריל 2011 פרסם כתבה בשם "ירושלים של מטה: סיפורה של העיר התת-קרקעית" על מערכת המנהרות התת-קרעית בעיר העתיקה בירושלים שנחפרה במשך עשרות שנים. כתבת תחקיר גדולה על הארכאולוג רוני רייך.[8]
החל מחודש נובמבר 2012, חסון כותב בלוג באתר עיתון "הארץ", בשם "בלוג ירושלמי", העוסק בסיפורים על ירושלים.
ב-2017 יצא ספרו "אורשלים - ישראלים ופלסטינים בירושלים 1967–2017" בהוצאת ידיעות אחרונות/ספרי עליית הגג.[9]
באוגוסט 2019 חשף שלצורך צילומי הסדרה "מחוז ירושלים" שתלו שוטרים רובה בביתו של תושב עיסאוויה.[10] החשיפה הובילה להסרת כל פרקי הסדרה מכלל פלטפורמות השידור.
קישורים חיצוניים
מאמריו:
הערות שוליים
- ^ למרות המאמצים: חקלאות גוש קטיף לא תשרוד 1 באוגוסט 2005
- ^ ניר חסון, טראומה, מה פתאום טראומה?, באתר הארץ, 8 בפברואר 2005
- ^ ניר חסון, הסכסוך על המרתף מתחת לכנסיית הקבר, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2009
- ^ ניר חסון, רבים ממובילי המאבק נגד מתנחלי שייח ג'ראח באים מרקע דתי, באתר הארץ, 29 ביוני 2010
- ^ ניר חסון, לא רק כיכר השוק ריקה: כך הפכה רחביה לשכונת רפאים בירושלים, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2009
- ^ ניר חסון, הפארק בעמק הצבאים בירושלים אושר, אבל בשביל הצבאים זה מאוחר, באתר הארץ, 8 ביולי 2009
- ^ ניר חסון, שלב 1: השלדים שמתחת לבירה, באתר הארץ, 18 במאי 2010, ניר חסון, שלב 2: עדויות מהאתר הסודי, באתר הארץ, 18 במאי 2010, ניר חסון, שלב 3: התסבוכת המשפטית, באתר הארץ, 18 במאי 2010
- ^ ניר חסון, האיש שמאיים על מעמדם של הורדוס וחזקיהו, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
- ^ אורשלים - ניר חסון | ידיעות ספרים שאוהבים, באתר www.ybook.co.il
אברהם בורג, "אורשלים": הספר החשוב הזה מיועד לכל מי שכנראה לא יקרא אותו, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2017
- ^ ניר חסון, שוטרים שתלו נשק בבית משפחה מעיסאוויה לצורך הסדרה "מחוז ירושלים" בכאן 11, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2019
