ניקולאי קושלב
Кошелев, Николай Андреевич![]() |
|
לידה |
3 במאי 1840
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, רוסיה  |
|---|
|
פטירה |
1918 (בגיל 77 בערך)
פטרוגרד, רוסיה הסובייטית |
|---|
|
מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1865) |
|---|
|
פרסים והוקרה |
עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 (1883) |
|---|
  |
ניקולאי קושלב (ברוסית: Кошелев, Николай Андреевич) (1840–1918) היה צייר ומאייר רוסי, שהתמחה בציורי דיוקנאות ובציורי מחזית מחיי היום-יום (אנ') וכן בציורי איקוניות.
קורות חייו ופועלו
קושלב נולד למשפחת איכרים צמיתים.[1] הוא בילה את רוב ילדותו בעיר ארזמאס (אנ'), שם ביקר בסטודיו של אלכסנדר סטופין, אך לא היה לו אמצעים לקחת שיעורים. בשנת 1851 למד אצל הצייר דוידוב בניז'ני נובגורוד אך לא נחל הצלחה, ולכן חזר לשירותו של בעל קרקע מקומי, ושם לימד את עצמו לצייר.
בשנת 1856, כשהתרשמו מהתקדמותו, דאגו פטרוניו ללימודיו בבית הספר לאמנות בקאזאן. יצירותיו על גבי איקונוסטזיס וחומת מנזר פתחו לו דלת לקבלתו ב-1860 באקדמיה הקיסרית לאמנויות (אנ') בסנט פטרסבורג.
עם זאת, קושלב לא היה סטודנט מן המניין עד 1863, אז החל ללמוד ציור היסטורי (אנ') אצל אלכסיי מרקוב ופיודור ברוני. מצבו הכלכלי השתפר מאוד כשהצליח למכור באותה שנה כמה ציורים. ב-1864 הוענקה לו מדליית זהב על יצירתו "הרמס מרדים את ארגוס". בשנה זו החל לעבוד עם קולקטיב של חבריו הסטודנטים והשתתף במיזמים של ציור איקוניות.[2] בשנה שלאחר מכן זכה בתואר "אמן".
כאשר קולקטיב הסטודנטים התפרק, קושלב הצטרף לאיוואן קראמסקוי בארטל האמנים של סנט פטרסבורג, קבוצה שמתוכה יצאו ציירי קבוצת הנודדים, והשתתף באחת התערוכות המרכזיות שלם בניז'ני נובגורוד. יחד עם קראמסקוי, מרקוב ובוגדאן וניג נסע למוסקבה כדי לצייר את הכיפה הראשית בקתדרלת ישו המושיע.[3] התוצאה זכתה להצלחה רבה, וקושלב קיבל הזמנות נפרדות לציור הכיפות הקטנות. קושלב עבד על פי ציוריו של פיוטר באסין, שראייתו נעשתה לקויה מכדי שיוכל לבצע את העבודה בעצמו. כפרס על מאמציו המתמשכים זכה קושלב ב-1873 בתואר "אקדמי" ובדרגת פרופסור ב-1878.
ב-1880 השתמש בחלק מרווחיו לסיור לימודי ברומא. שנתיים לאחר מכן, הוא עבד על שחזור ציורי הקיר בקתדרלת איסק הקדוש בסנט פטרבורג, בפיקוחו של האדריכל מקסימיליאן מסמאכר. קושלב היה ממייסדי המוזיאון לאמנות והיסטוריה בניז'ני נובגורוד ב-1894. מ-1895 עד 1899, הוא יצר סקיצות לפסיפסים וציורי הקיר בכנסיית הגואל שעל הדם. בסביבות שנת 1900 יצא למסע ממושך כדי ליצור איקונין בקתדרלה החדשה של השילוש הקדוש בבואנוס איירס. במהלך תקופה זו עסק גם בהוראה ושימש כמפקח באקדמיה הממלכתית לאמנויות ותעשייה של סטרוגנוב במוסקבה וכמו כן הציג את ציוריו בתערוכות רבות.
ב-1903 נסע לחצי האי קרים וב-1911–1912 השתתף במפגשים הראשונים של קונגרס האמנים הכלל-רוסי. מעט ידוע עליו לאחר אותה תקופה. בשל הקשר ההדוק שלו לאמנות דתית, ניתן לשער שהוא פרש לחיים הפרטיים עם תחילת המהפכה.
מורשת אמנותית
רוב הציורים של קושלב אצורים במוזיאון הרוסי הממלכתי. בסנט פטרסבורג. ניתן למצוא עבודות מוקדמות בגלריית טרטיאקוב במוסקה. עבודות רבות הוענקו על ידיו למוזיאון הלאומי לאמנות ניז'ני נובגורוד. חלק מציוריו נמצאים במוזיאון האמנות של חבל דונצק ובמוזיאון לחאמנות בסרנסק, בירת מורדוביה. ציורי קיר רבים מהקתדרלה בוורשה נלקחו לקתדרלת ההשתדלות בברנוביץ', בלארוס.
קושלב ביקר בארץ ישראל ב-1891 והחל ביצירת מחזור הציורים המתארים את מסכת הייסורים של ישו. בשנים שלאחר מכן, עד 1900, השלים בהדרגה את הציורים, 18 במספר, והם מעטרים את אולם התווך בכנסיית אלכסנדר נבסקי בירושלים.[4][5]
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
