היא כתבה, איירה וביימה סרט הנפשה באורך מלא בשם "סיטה שרה בלוז" (Sita Sings the Blues), שזכה לתשומת לב בין היתר בשל הפצתו תחת רישיון חופשי. היא חיברה סדרות קומיקס בשם Nina's Adventures ו-Fluff, אבל מאז התרכזה בהנפשה. בין יצירותיה המפורסמות הוא הסרטון הקצר "This Land Is Mine" שיצא לאור בשנת 2012.
בעת לימודיה בתיכון המקומי, איירה קומיקס בשם History of the North Pole, שחיברה בשיתוף עם מורהּ להיסטוריה. לאחר מכן למדה אמנות באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין במשך שנתיים.
פיילי יצרה את יצירת ההנפשה הראשונה שלה בגיל 13, על גבי סרטי סופר 8. יצירת ההנפשה הראשונה שיצרה בבגרותה הייתה סיפור קצר בשם "Follow your Bliss". לאחר מכן יצרה הנפשת פלסטלינה בשם "I Heart My Cat", בעזרת מצלמת קראסנוגורסק. בשנת 2012, החליטה פיילי להגיש את היצירות הללו, יחד עם יצירה בשם "Cancer", תחת רישיון קריאייטיב קומונס.[4]
קריירה
בשנת 1988, עקרה פיילי לסנטה קרוז, קליפורניה, והחלה לכתוב ולאייר את רצועת הקומיקס "Nina's Adventures". בשנת 1991 עקרה לסן פרנסיסקו. בשנת 1995, החלה לצייר רצועת קומיקס בשם "Fluff" אשר עסקה בחתול וזכתה לסינדיקציה.
בשנת 1999, יצרה את "Pandorama", סרט ה-IMAX נטול-המצלמה הראשון בעולם.[5] הסרט הקצר הוא יצירה מודרניסטית שהוצגה בפסטיבלים בשנים 1–2000.
בשנת 2001, יצרה את "Fetch!", סרטון מצויר שהתבסס על אשליות אופטיות, שזכה להצלחה.[6]
לאחר מכן החלה לעבוד על סדרת יצירות בנושאים שנויים במחלוקת: אנטי-נטליזם והתפוצצות אוכלוסין. היצירה העיקרית בסדרה היא 'החסידה' (באנגלית: "The Stork"), שבה הטבע נהרס על ידי חסידות המטילות חבילות של תינוקות.[7] הודות להצלחת הסרטון, שמתאר את המאבק בין הגידול באוכלוסיית העולם לבין הטבע שבו היא תלויה, הוזמנה פיילי לפסטיבל סאנדנס בשנת 2003. באותה תקופה היא אף יצרה כמה רצועות קומיקס באתר התנועה להיכחדות מרצון של האנושות, אשר זמינות שם.[8] כסימן לחברותה בתנועה להיכחדות מרצון של האנושות ולבחירתה שלא להביא ילדים לעולם, עברה פיילי ניתוח לקשירת חצוצרות בשנת 2000.[9]
בראשית שנת 2010 החלה פיילי לפרסם רצועת קומיקס בשם "Mimi & Eunice", אותה היא מפיצה ברשת תחת רישיון חופשי.[10] הקומיקס עוסק לא פעם בליברטריאניזם ובקניין רוחני וסתירותיו.
בשנת 2012 יצרה פיילי סרטון הנפשה שנקרא "This Land Is Mine". הסרטון עוסק בסכסוכים הטריטוריאליים במזרח התיכון לאורך ההיסטוריה, באתר Vimeo.[11]
בשנת 2002, עקרה פיילי לטריוונדרום בהודו, בעקבות בעלה שהחל לעבוד שם. בעת נסיעת עבודה שלה לניו יורק, בעניין רצועת הקומיקס שלה "The Hots", בעלה יזם את סיום נישואיהם. פיילי השתקעה בברוקלין, ניו יורק. בעקבות סיום נישואיה, התעמקה בשירת הראמאיאנה ההודית העתיקה, ובהשראתה יצרה יצירה הנפשה קצרה שתיארה סיפור מתוך הראמאיאנה, וקראה לה "Mean To Me". לאחר מכן הוסיפה פרקים נוספים ליצירה, עד כדי שהפכה לסרט באורך מלא, שנקרא "Sita Sings the Blues", ועוסק בסיטה, אשת ראמה. הסרט המוגמר הופיע בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, בשנת 2008.[12][13]
פיילי לימדה במכללת Parsons: The New School for Design.[14] בשנת 2012 החלה לעבוד על יצירה בשם "Seder Masochism", סרט הנפשה על יציאת מצרים, כשבמקום קריינות יש הקלטות מקריאת הגדה של פסח בליל הסדר. הופקה סקיצה לסרט במימון-המונים.[15]
פעילות
תרבות חופשית
לאחר שנתקלה בקשיים רבים בהסדרת רשות השימוש בהקלטות מוזיקה מסוימות עבור סרטה Sita Sings the Blues, החלה פיילי ליטול חלק פעיל בתנועת התרבות החופשית(אנ').
מאז 2009, היא משמשת אמנית-אורחת בארגון ללא מטרות רווח בשם QuestionCopyright.org, ופעילותה כוללת את מיזם "Minute Memes" ואת "מיזם הפצת סיטה".[16] מיזם Minute Memes כולל סדרה של סרטונים בני דקה אחת אשר מציגים מגבלות של זכויות יוצרים וההשלכות שלהן על חופש אמנותי. פיילי חיברה וביצעה שיר בשם "העתקה אינה גנבה", שנועד לעבור רמיקסים בידי אחרים באופן חופשי.[17] לצד סרטונים אחרים, שתיארו למשל איך כל יצירה היא "יצירה נגזרת",[18] יצרה ואיירה גם מדריך לתוכן חופשי בשם "Understanding Free Content"[19]
פיילי הכריזה על כוונתה לשחרר מחדש את יצירותיה המוקדמות תחת רישיונות חופשיים. לסרט Sita Sings The Blues יש אתר ויקי, שבו בין היתר נאגרים תרגומי כתוביות שתרמו חובבים מכל העולם.[20] בראשית שנת 2013, הודיעה פיילי שהיא משנה את רישיון הסרט מרישיון חופשי עם ייחוס לרישיון CC0, השקול להצבת היצירה בנחלת הכלל.[21]
בשנת 2010 זכתה פיילי בפרס IP3 של ארגון Public Knowledge, "עבור עבודתה בתחום הקניין הרוחני".[22]
פיילי חתומה על מכתב פתוח שפורסם בסאנדיי טיימס ובו יצאו אנשי רוח להגנת הסופרת ג'יי קיי רולינג מפני האשמות בטרנספוביה בעקבות ביטוי דעותיה השנויות במחלוקת בנושא מין ביולוגי וזכויות נשים.[27][28]