הרב נח שימנוביץ (תרס"ז, 1907 - ה' באייר תשט"ו, 27 באפריל 1955) היה מייסד וראש ישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב.
ביוגרפיה
נולד במינסק בירת בלארוס לבנימין וריזא. בהיותו בן אחת עשרה שלחוהו הוריו ללמוד בישיבת אוהל תורה בברנוביץ, אצל רבי אלחנן וסרמן. משם עבר ללמוד תקופה בישיבת מיר. לאחר מכן התבסס בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, שם נעשה לתלמידו המובהק של ראש הישיבה הרב ברוך דב ליבוביץ ובמשך תקופה אף למד עמו ביחידות. למד גם אצל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק.
בשנות מלחמת העולם השנייה הצליח להימלט מאירופה ולהגיע לחופי ארץ ישראל כמעפיל לא חוקי. הוא נעצר על ידי הבריטים ושהה תשעה חודשים במחנה המעצר בעתלית[2]. בתקופת מעצרו ארגן שיעורי תורה ודאג[דרוש מקור] לאוכל כשר עבור העצורים. בהשתדלותם של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, משה בלוי והרב חזקיהו יוסף מישקובסקי שוחרר ממעצרו והוא התיישב בירושלים.
כעבור זמן קצר בחר בו הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי כחתן לבתו חנה. לאחר הסתלקותו הפתאומית של חמיו, בתחילת שנת תש"ז, החליט הרב שימנוביץ להקים ישיבה לזכרו.
בעצת החזון איש הוא הקים את הישיבה בזכרון יעקב, וקרא לה "כנסת חזקיהו". כמנהל רוחני הוא הביא לישיבה את הרב אליהו לופיאן.
בשנת תשט"ו, בעקבות תלונות תושבים שגרו בשכנות לישיבה וכן מצוקת מקום, החליט הרב שימנוביץ למצוא מקום קבע לישיבה. בעצת גיסו, הרב אליהו מישקובסקי ששימש כרבה של כפר חסידים, הוא רכש שטח אדמה בן עשרה דונמים במקום והקים עליו צריפים. חנוכת הבית תוכננה לי"ח באייר (ל"ג בעומר) תשט"ו. ימים מעטים קודם, בה' באייר, הוא לקה בלבו ונפטר. בעקבות פטירתו עברה הנהגת הישיבה לגיסו הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, בעצתו של המשגיח הרב אליהו לופיאן.
בשנת תשל"ז נישאה אלמנתו הרבנית חנה לרב שמואל דוד ורשבצ'יק, שהיה ראש ישיבת 'רבנו חיים יוסף' בניו יורק והצטרף להנהגת הישיבה בכפר חסידים. הרב ורשבצ'יק (שהיה ידידו של הרב שימנוביץ בישיבת קמניץ) קיבץ את כתביו והוציא לאור את הספר 'חידושי רבי נח'.
ספרו
לקריאה נוספת
- דוד זריצקי, כזה הוא היה, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 107–110
הערות שוליים
