נוישטאדט אן דר ויינשטראסה (בגרמנית: Neustadt an der Weinstraße[1]) היא עיר עצמאית (Kreisfreie Städte, עיר שאינה כפופה למחוז) במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה. זוהי העיר הגדולה ביותר בגרמניה הקרויה "נוישטאדט" ("עיר חדשה").
גאוגרפיה
נוישטאדט שוכנת בחלקו המערבי של האזור המטרופוליני של ריין-נקר (Metropolregion Rhein-Neckar, שהערים הראשיות בו הן מנהיים, לודוויגסהאפן והיידלברג), בין רכס הרי הרט (Haardt), השוליים המזרחיים של יער פפאלץ (Pfälzerwald) ומישור הריין העליון (Oberrheinische Tiefebene), במרכזו של חבל היין של פפאלץ (Weinbaugebiet Pfalz), אזור שרוחבו 10 ק"מ ואורכו 85 ק"מ. נהר השפיירבאך (Speyerbach) זורם דרך העיר ממערב למזרח כמו נהר הרהבאך (Rehbach) שנפרד ממנו בתוך העיר, לפני שהוא נשפך לנהר הריין כמה קילומטרים צפונה מהשפיירבאך.
אורכה של נוישטאדט ממערב למזרח הוא 22.5 ק"מ ורוחבה מצפון לדרום הוא 9.5 ק"מ. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא פסגתו של הר הו לוג (Hohe Loog), המתנשא לגובה של 619 מטרים מעל פני הים והנקודה הנמוכה ביותר היא הכפר גיינסהיים (Geinsheim) שבגובה 108 מטרים מעל פני הים.
היסטוריה
העת העתיקה וימי הביניים
הראשונים שהתיישבו באזור, על פי הממצאים הארכאולוגיים, הם שבטי קלטים. הממצאים מנוכחותם הם מבני אבן מבוצרים עגולים, כלי חרס, מטבעות וכלי נשק המתוארכים לשנת 150 לספירה לערך. הרומאים סיפחו את האזור בערך בשנת 20 לספירה ובערך בשנת 400 נכבש האזור על ידי שבטים אלמאנים שבתורם דוכאו על ידי שבטים פרנקים בשנת 500 לערך.
אין בידינו פרטים מדויקים על האזור במאות השנים לאחר תום השלטון הרומי, אך ידוע שהכפרים באזור התקיימו לפני שנוסדה העיר נוישטאדט. הכפר וינצינגן (Winzingen), כיום חלק מנוישטאדט, מוזכר כבר בשנת 774. כפרים נוספים שהיום מרכיבים את נוישטאדט נחשבים בהחלט לעתיקים יותר מאשר העיר עצמה. באופן כללי ניתן לומר שההיסטוריה של נוישטאדט קשורה קשר הדוק עם זו של אזור פלאץ.
כמה עשורים לאחר ייסודה בראשית המאה ה-13, הוענקו לנוישטאדט זכויות של עיר ב-6 באפריל 1275, בהתבסס על אלה שניתנו לעיר שפייר. בימי הביניים המאוחרים חולקה נוישטאדט לארבעה רבעים ששמותיהם מרמזים על מעמדם ועל המקצועות של תושביהם או על חשיבותם. ברובע לאורוירטל (Lauerviertel) התגוררו בורסקאים. רובע קסלרינגוירטל (Kesselringviertel) נקרא על שם משפחה רבת השפעה מהמאה ה-14. ברובע פרואנוירטל (Frauenviertel, "רובע הנשים") היה ריכוז של נכסים כנסייתיים שהפטרונית שלהן הייתה מרים, אם ישו. הקהילה היהודית חיה ברובע יודנוירטל (Judenviertel, הרובע היהודי). לקראת סוף המאה ה-15 הוקמו רבעים נוספים מחוץ לחומות העיר.
תקופת הרפורמציה
ב-6 במאי 1525, במהלך מרד האיכרים של אלזס, נכנסו לנוישטאדט קבוצות של איכרים מורדים מבלי שנתקלו בהתנגדות.
במהלך הרפורמציה הפרוטסטנטית, שלט לודוויג החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ עד 1544 ובמהלך תקופת שלטונו הוא חתר לפיוס. בצו דתי שהוציא בשנת 1538 הוא התיר ללותרנים להטיף ולהשתתף בטקס האוכריסטיה. אחיו ויורשו פרידריך השני, הנסיך הבוחר מפפאלץ ("פרידריך החכם") נטה לשוויוניות אף יותר ממנו. יורשו של זה האחרון, פרידריך השלישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ, היה פרוטסטנטי מחמיר יותר. כאשר הוא מת ב-1576 הוא הורה בצוואתו שבנו הלותרני, לודוויג השישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ, לא יירש את המחוזות של קייזרסלאוטרן ושל נוישטאדט, אלא אחיו, יוהאן קזימיר מפפאלץ-זימרן, שאמונתו הייתה קלוויניסטית.
ב-1578 ייסד יוהאן קזימיר את המכללה של נוישטאדט שנקראה על שמו, כתגובה לכך שאחיו לודוויג גירש את הקלוויניסטים מאוניברסיטת היידלברג. יוהאן קזימיר היה פעיל כתומך ברפורמה והציע מקלט למרצים והסטודנטים שגורשו. כאשר הוא עבר להיידלברג ב-1583 כדי לקחת על עצמו את תפקיד העוצר של בנו הצעיר שעלה לשלטון לאחר מותו של אחיו, נסגרה האוניברסיטה קצרת הימים של נוישטאדט.
המאה ה-17
הוויכוחים הדתיים עברו במאה ה-17 לפסים אלימים ופלאץ סבלה פלישת בזו אחר זו. נוישטאדט נכבשה שש פעמים במהלך מלחמת שלושים השנים. ב-1622 פלשו אליה הספרדים, ב-1631 השוודים, ב-1635 הכוחות האימפריאליים, ב-1638 כוחותיו של ברנרד, דוכס ויימאר וב-1639 וב-1644 הצרפתים.
שלא כמו ערים אחרות בנסיכות, שרדה נוישטאדט את מלחמת תשע השנים כמעט ללא פגע.
המאות ה-18 וה-19
ב-1744 מנתה אוכלוסיית נוישטאדט 2,496 תושבים, מתוכם 1,676 פרוטסטנטים, 626 קתולים ו-200 לותרנים. בנוסף ישבו בנוישטאדט יהודים.
במאה ה-18 איבדה נוישטאדט את חזותה הימיביניימית עקב המלחמות שעברה והרס החומות שלה. ב-1722 נסללה הדרך למנהיים וב-1723 נהרסה החומה הצפונית של העיר.
בעקבות כיבוש הגדה המערבית של הריין במהלך המהפכה הצרפתית ב-1797–1798, נעשתה נוישטאדט למרכז מנהלי חסר חשיבות. נפוליאון עבר דרך העיר במהלך נסיגתו מארפורט לפריז והנהגת העיר חגגה את האירוע. חמש שנים לאחר מכן, צעדו דרך העיר חלקים מצבאו של נפוליאון לאחר מפלתם בקרב לייפציג ואז היו הרגשות כלפי צבא הקיסר הפוכים.
ב-1815 הפכה נוישטאדט לחלק מממלכת בוואריה יחד עם כל נסיכות פלאץ, עד לשנת 1945. ב-1847 חוברה העיר לרשת מסילות הברזל.
המאה ה-20
ב-1920, יחד עם שש ערים נוספות במחוז, נעשתה נוישטאדט עיר עצמאית.
חלקה של נוישטאדט בשלטון הנאצי החל כבר ב-1927 כאשר היא הייתה למקום מושבו של הגאולייטר של המפלגה הנאצית. העיר המשיכה לשמור על מעמד זה דה-פקטו עד לשנת 1945, אף על פי שב-1939 הוכרזה קייזרסלאוטרן כבירת הגאו והסמכויות הממשלתיות שהופעלו החל מ-1940 על פלאץ ועל חבל הסאר הופעלו משפייר ומזארבריקן בהנהגת הגאולייטר באיחוד פרסונלי ולא מנוישטאדט.
ב-1969 אוחדו כמה רשויות מקומיות שכנות יחד עם נוישטאדט.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מילולית, שם העיר פירושה: העיר החדשה בדרך היין.
.jpg)
