נאצר מכארם שיראזי (בפרסית: ناصر مکارم شیرازی; נולד ב-15 בפברואר 1927) הוא אייתוללה איראני ששימש כחבר במועצת המומחים לבחינה הסופית של החוקה, אספה מכוננת אשר הייתה מעורבת בניסוח חוקת איראן שאומצה לאחר המהפכה האיראנית.
ביוגרפיה
הוא נולד בעיר שיראז שבאיראן. אביו היה עלי מוחמד, סבו היה מוחמד קארים, אביו היה מוחמד בכר, ואבותיו היה מוחמד סאדק.[1] לפי פרוואנה והידמנש, אחד ממתנגדי המשטר האיראני, יש לו שורשים יהודים.[2][3] הוא סיים את לימודיו בבית ספר בשיראז.[4]
הוא התחיל לימודי אסלאם רשמיים בגיל 14 בסמינר אגה בבאחאן שיראזי. לאחר סיום לימודי המבוא למד תורת המשפט (פיקה) ושורשי ההלכה (אוסול אל-פיקה).
הוא התקדם במהירות וסיים ללמוד את לימודי היסוד הביניים תוך כארבע שנים. בתקופה זו לימד גם בסמינר האסלאמי בשיראז.
בגיל 18 הוא נכנס רשמית לחווזה של קום, ובמשך חמש השנים הבאות, נכח בהתכנסויות ובשיעורים הדתיים של כמה מהמורים האיסלאמיים המובילים באותם ימים, כמו האייתוללה מוחמד חוסיין בורוג'רדי ואייתוללה קאזם שריעתמדרי.
ב-1950 עשה את דרכו לבית המדרש של נג'ף, עיראק. כאן, השתתף בשיעורים של מורים כמו האייתוללה מוחסין אל-חכים, האייתוללה אבול-קאסים חואי והאייתוללה עבדול האדי אש-שיראזי.
בגיל 24, שני חכמי דת בכירים בנג'ף העניקו לו אייג'יהאד מוחלט. גם האייתוללה מוחסין אל-חכים כתב עבורו מכתב לשבח קצר ומקיף.
ב-1951 חזר לקום, מאחר שלא היו לו אמצעים הכלכליים להמשיך את לימודיו בנג'ף.
לאחר שחזר לאיראן, נאצר מכארם שיראזי החל ללמד את רמת הביניים והגבוהה של לימודים בפיקה אוסול אל-פיקה. כמו כן, הוא היה חבר מערכת של המגזין האיסלאמי הראשון שיצא לאור באיראן בשם "מקטאבה אסלאם", לצד האייתוללה שריעתמדארי.
האייתוללה מכארם שיראזי היה פעיל בימי טרום המהפכה והושלך לכלא פעמים רבות. הוא אפילו הוגלה בשלוש הזדמנויות נפרדות לשלושה מקומות שונים - חבהר, מחאב"ד ואנארק. לאחר המהפכה האיראנית, הוא מונה לחבר במועצת המומחים לבחינה הסופית של החוקה (בפרסית: مجلس بررسی نهایی قانون اساسی) שעסקה בניסוחה של חוקת איראן.
בעקבות ניסיון של הנשיא אחמדינז'אד לאפשר לנשים להשתתף במשחקי כדורגל באצטדיונים (דבר שהם לא מסוגלים לעשות כעת), פרסם שיראזי פתווה המתנגדת לכך.[5]
בשנת 2010, הוא ענה לשאילתה מדוע כלב נחשב לטמא על פי השריעה למרות היעדר כל איסור על החזקת כלבים כחיות מחמד בקוראן. בפתווה שלו, הוא הדגיש כי תחת השריעה, כלבים אכן נחשבים לטמאים על סמך חדית'ים (מסורת האסלאם שנמסרו בעל פה) שנמסרו מהנביא מוחמד ובני ביתו. מקרם תיאר את הנטייה האיראנית הנוכחית כלפי כלבים כ"מחקה באופן עיוור את המערב",[6] דבר שלדעתו יביא ל"תוצאות רעות". משרד התרבות וההדרכה האיסלאמית של איראן הגיב לפתווה זו בכך שאסר על כל פרסומות לשמירה, קנייה ומכירה של חיות מחמד.[7]
שיראזי הוא מכחיש שואה כאשר בספטמבר 2010, צוטט על ידי סוכנות הידיעות האיראנית אירנ"א באומרו:[8][9][10][11]
השואה אינה אלא אמונה תפלה, אבל הציונים אומרים שצריך להכריח את האנשים בעולם לקבל זאת. האמת על השואה אינה ברורה. כאשר החוקרים רוצים לבדוק אם זה נכון או שהיהודים יצרו את זה כדי להתחזות לקורבנות, הם כולאים את החוקרים
.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
